לאה ניקל

לאה ניקל נולדה ב-1918 בז'יטומיר

לאה ניקל נולדה בז׳יטומיר שבאוקראינה ב-6 בדצמבר 1918. משפחתה עלתה לארץ ב-1920, והיא גדלה בתל אביב. הייתה לה אחות אחת, שרה.

ב-1935 החלה ללמוד ציור אצל חיים גליקסברג בתל אביב. בתחילת שנות ה-40 נישאה וילדה את בתה זיוה. ב-1946, לאחר שנפרדה מבעלה, הצטרפה לסטודיו של יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי.

ב-1950 עברה לפריז ונשארה בה עד 1961. שם פנתה יצירתה לסגנון הטאשיזם, המבוסס על זרימה והתזה של צבע. ציוריה התאפיינו בצבעים עזים, בגודל גדול ובציור באצבעות, טפטוף ושרבוט.

את תערוכת היחיד הראשונה שלה הציגה בתל אביב ב-1954, ובפריז ב-1957. בהמשך התגוררה בניו יורק וברומא, וב-1964 ייצגה את ישראל בביאנלה של ונציה. ב-1977 שבה לישראל.

ב-1985 התיישבה במושב קדרון, שבו גרה בתה. ב-1995 הציג מוזיאון תל אביב לאמנות תערוכה רטרוספקטיבית של עבודותיה. היא ציירה עד זמן קצר לפני מותה מסרטן ב-10 בספטמבר 2005, ונקברה בקדרון.