מנואלה דבירי

מנואלה דבירי נולדה ב-1949 בפדובה

מנואלה ויטאלי נורסה נולדה ב-1949 בפדובה שבאיטליה, למשפחה יהודית וציונית. ב-1968 עלתה לישראל. היא נישאה לאברהם דבירי, ולזוג נולדו 3 ילדים: אייל, מיכל ויהונתן.

היא סיימה לימודי ספרות אנגלית וצרפתית ועבדה כמורה בתיכון. בהמשך עבדה במוסד לילדים עם מוגבלות שכלית, ואחר כך במחלקה לקשרי חוץ במכון ויצמן למדע.

ב-26 בפברואר 1998 נהרג בנה יהונתן בשירותו הצבאי במוצב כרכום בלבנון. לאחר מכן עזבה את מכון ויצמן, הצטרפה לתנועת ארבע אמהות וכתבה מאמרים שקראו להוציא את צה״ל מלבנון. לאחר הנסיגה ב-25 במאי 2000 המשיכה בפעילות פציפיסטית.

היא כותבת באיטלקית בעיתון ״קוריירה דלה סרה״, ובעברית ב״הארץ״ ובאתר ynet. ב-2000 ראה אור ספר הסיפורים שלה ״ביצה של שוקולד״, וב-2003 הוצג בפריז מחזהּ ״ארץ זבת חלב ודבש״. ב-2005 זכתה בפרס השלום והפיוס של מרכז פרס על פרויקט Saving Children, המסייע לילדים פלסטינים לקבל טיפול בבתי חולים בישראל.