מדעMartin Buber

מרטין בובר

מרטין בובר היה פילוסוף ומחנך ישראלי יליד אוסטריה, הידוע בפילוסופיה הדיאלוגית שלו ובחיבורו "אני ואתה".

1878 עד 1965הפילוסופיה הדיאלוגיתהחיבור "אני ואתה"עיבוד סיפורים חסידייםתרגום התנ״ך לגרמנית

נולד: 8 בפברואר 1878, וינה
נפטר: 13 ביוני 1965, ירושלים
עיסוק: פילוסוף, אקזיסטנציאליסט, מתרגם, איש חינוך
השכלה: אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת ציריך
ייסד: Der Jude (1916), איחוד (אגודה פוליטית) (1942), האוניברסיטה העממית בתל אביב, יודישער פערלאג (1902)

מרטין בובר נולד ב-1878 בוינה

בובר נולד בווינה ב-1878 למשפחה יהודית אורתודוקסית. לאחר גירושי הוריו גדל בבית סבו, חוקר המדרשים שלמה בובר, בלמברג. בביתו דיברו יידיש וגרמנית, ובשנות נעוריו הפסיק לקיים אורח חיים דתי.

ב-1896 נסע לווינה ללמוד פילוסופיה, תולדות האמנות, גרמנית ובלשנות. בזמן לימודיו בציריך פגש את הסופרת פאולה וינקלר, שהתגיירה מאוחר יותר ונישאה לו. עבודת הדוקטורט שלו עסקה ביאקוב במה ובניקולאוס קוזאנוס.

ב-1898 הצטרף לתנועה הציונית, ומ-1902 ערך את השבועון "די ולט". בהמשך פנה לחסידות ועיבד סיפורים חסידיים בגרמנית, וערך את הירחון "דר יודה" עד 1924. ב-1923 פרסם את "אני ואתה", וב-1925 החל לתרגם את התנ״ך לגרמנית עם פרנץ רוזנצווייג.

ב-1930 מונה לפרופסור של כבוד בפרנקפורט, ופרש במחאה עם עליית היטלר לשלטון ב-1933. ב-1938 השתקע בירושלים ולימד באוניברסיטה העברית. הוא תמך במדינה דו-לאומית ליהודים ולערבים והיה חבר ב״איחוד״ וב״ברית שלום״.

בזמן משפט אייכמן ב-1961 פנה לנשיא יצחק בן-צבי בבקשה למנוע את ההוצאה להורג. ב-1958 קיבל את פרס ישראל. הוא נפטר בביתו בשכונת טלביה בירושלים ב-1965.