מקס ברוד

מקס ברוד היה סופר, מלחין ומבקר ישראלי יליד פראג, הידוע בכך שפרסם את כתביו של ידידו פרנץ קפקא לאחר מותו.

1884 עד 1968פרסום כתבי פרנץ קפקאקידום האופרות של לאוש יאנאצ׳קרומנים בשפה הגרמניתיועץ דרמטי בתיאטרון ״הבימה״

נולד: 27 במאי 1884, פראג
נפטר: 20 בדצמבר 1968, יפו
עיסוק: בלשן, מלחין, פסנתרן, מחבר רומנים
השכלה: הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת קארל בפראג, בית הספר למשפטים של האוניברסיטה הגרמנית בפראג

מקס ברוד נולד ב-1884 בפראג

מקס ברוד נולד בפראג ב-1884 וגדל כיהודי דובר גרמנית. בילדותו סבל מעקמת קשה בגבו. הוא החל ללמוד פסנתר בגיל 6 והחל להלחין בגיל 16.

הוא למד משפטים באוניברסיטה הגרמנית בפראג, סיים ב-1907 ועבד כפקיד ממשלה. ב-1902 פגש את פרנץ קפקא, והשניים נותרו ידידים קרובים עד מות קפקא ב-1924.

ברוד פרסם 83 ספרים, החל ברומן הראשון שלו ב-1908. הוא נעשה ציוני ב-1912 ומ-1924 עבד כמבקר בעיתון ״פראגר טאגבלאט״. כמבקר וכמתרגם קידם את האופרות של לאוש יאנאצ׳ק וכתב את הספר הראשון עליו.

קפקא ביקש מברוד לשרוף את כתביו שלא פורסמו, אך ברוד סירב והוציא אותם לאור. ב-1939 נמלט מהנאצים לארץ ישראל עם מזוודה של כתבי קפקא והשתקע בתל אביב. הוא עבד כיועץ דרמטי בתיאטרון ״הבימה״ והלחין בסגנון שכינה ״ים תיכוני״.

ברוד נפטר בתל אביב ב-1968 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור. את עיזבונו הספרותי הוריש למזכירתו אסתר הופה. לאחר מאבק משפטי קבעו בתי המשפט כי הספרייה הלאומית היא יורשת עיזבונו.