מאיר עמית

מאיר עמית נולד ב-1921 בטבריה

עמית נולד בטבריה ב-1921 בשם מאיר סלוצקי, לחיה ולשמעון סלוצקי, שעלו לארץ ישראל מצ׳רניגוב ב-1920. המשפחה התגוררה לאחר מכן בירושלים ואחר כך ברמת גן. הוא למד בגימנסיה בלפור בתל אביב וב-1939 הצטרף לקיבוץ אלונים, שבו היה חבר עד 1952.

הוא הצטרף להגנה ב-1936 ולחם במלחמת העצמאות בחטיבת גולני, ונפצע בקרב על ג׳נין. הוא המשיך לשרת בצבא, פיקד על חטיבת גולני ולאחר מכן על פיקוד הדרום ופיקוד המרכז. כראש אג״ם תכנן וניהל את מבצע קדש.

לאחר פציעה קשה בצניחה למד באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית וקיבל תואר במנהל עסקים. ב-1962 מונה לראש אמ״ן וב-26 במרץ 1963 לראש המוסד, ושימש בתפקיד עד 1968. בתקופתו נערך ב-1966 מבצע יהלום, שבו טייס עיראקי הנחית מטוס מיג 21 בישראל, וכן נתפס בדמשק לוחם המוסד אלי כהן.

בשנים 1968 עד 1977 היה מנכ״ל כור תעשיות. ב-1977 נבחר לכנסת מטעם ד״ש וכיהן כשר התחבורה וכשר התקשורת בממשלת מנחם בגין עד 15 בספטמבר 1978. הוא עבר לשינוי וב-1980 הצטרף למפלגת העבודה.

ב-1981 היה בין מייסדי החברה הכללית לשירותי לוויין, שיזמה את פרויקט לוויין התקשורת עמוס. ב-2003 זכה בפרס ישראל, והוא נפטר ב-2009. הותיר אחריו את רעייתו יונה ושלוש בנות.