מאיר בר-אילן

מאיר בר-אילן נולד ב-1880 בוולוז'ין

מאיר בר-אילן נולד בשם מאיר ברלין בוולוז'ין ב-1880. הוא היה בן הזקונים של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוז'ין, מנישואיו השניים.

הוא למד בישיבת וולוז'ין, ואחרי מות אביו ב-1894 למד בישיבות טלז, בריסק ונובהרדוק. הוא למד גם אצל סבו, הרב יחיאל מיכל אפשטיין. לאחר שהוסמך לרבנות ב-1902 למד באוניברסיטת ברלין.

ב-1905 הצטרף לתנועת המזרחי והיה ציר בקונגרס הציוני השביעי. ב-1911 ייסד בברלין את השבועון העברי ״העברי״. הוא עבר לארצות הברית, עמד בראש המזרחי האמריקני וב-1917 ייסד את מכון המורים של המזרחי.

הוא התיישב בירושלים, ייסד את העיתון היומי ״הצופה״ ויזם את האנציקלופדיה התלמודית. הוא התנגד לתוכנית ועדת פיל של 1937 ולספר הלבן של 1939. הוא עמד בראש הוועד הפועל הציוני והיה חבר במועצת המדינה הזמנית.

אחרי 1948 עסק בעיקר במחקר והקים ועדת חכמים שבחנה את בעיות המשפט של המדינה לאור ההלכה. הוא נפטר ב-1949. אוניברסיטת בר-אילן, שנוסדה ב-1955, נקראה על שמו.