חיים ציבורייםMiriam Peretz

מרים פרץ

מרים פרץ היא אשת חינוך ומרצה ישראלית, המרצה על ציונות ועל התמודדות עם שכול לאחר ששניים מבניה נהרגו בשירותם בצה״ל, וכלת פרס ישראל לשנת 2018.

נולדה ב-1954הרצאות על ציונות ושכולפרס ישראל למפעל חייםההתמודדות לנשיאות ב-2021

נולדה: 10 באפריל 1954, קזבלנקה
עיסוק: מחנך, מפקח
השכלה: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מרים פרץ נולדה ב-1954 בקזבלנקה

מרים פרץ נולדה בקזבלנקה שבמרוקו ב-1954, בתם של יעקב אוחיון ואיטו לבית ועקנין. היא למדה בבית ספר של רשת אליאנס. בילדותה עלתה עם משפחתה לישראל, והמשפחה התיישבה בבאר שבע.

היא סיימה תואר ראשון בספרות ובהיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. באמצע שנות ה-70 נישאה לאליעזר פרץ ועברה לאופירה שבסיני, שם עבדה בהוראה. לאחר החזרת סיני למצרים ב-1982 עברה המשפחה לגבעון ומשם לגבעת זאב, שבה ניהלה את בית הספר של תל״י במשך כ-22 שנים.

בנה הבכור אוריאל נהרג במארב בדרום לבנון ב-1998, ובעלה נפטר מאוחר יותר ממחלה. בנה אלירז נהרג ברצועת עזה ב-2010. מאז היא מרצה על ציונות ושכול בפני בני נוער, קהילות יהודיות וחיילי צה״ל.

ב-2011 יצא לאור הספר ״שירת מרים״ על סיפור חייה. ב-2014 הדליקה משואה בטקס יום העצמאות, וב-2018 קיבלה את פרס ישראל למפעל חיים. ב-2021 התמודדה לתפקיד נשיאת המדינה והפסידה ליצחק הרצוג ב-26 קולות מול 87.

היא שימשה מפקחת במשרד החינוך עד פרישתה לגמלאות ב-2022. בינואר 2024 עמדה בראש ועדת פרס מטעם המועצה הציונית בישראל.