מרדכי בן-פורת

מרדכי בן-פורת נולד ב-1923 בבגדאד

בן-פורת נולד בבגדאד שבעיראק למשפחה יהודית, הבכור מבין 11 ילדים. הוא למד שם בבית ספר תיכון ושרד את הפרהוד ב-1941. ב-1942 הצטרף לתנועת ״החלוץ״ הציונית שפעלה במחתרת.

הוא עלה ארצה ב-1945 והצטרף ל״הגנה״ ב-1947. הוא סיים את קורס הקצינים הראשון של צה״ל ולחם במלחמת העצמאות כמפקד פלוגה. בשנים 1949 עד 1951 היה ממארגני עליית יהודי עיראק, ונעצר 4 פעמים בידי השלטונות העיראקיים.

הוא למד מדע המדינה באוניברסיטה העברית ומנהל באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1955 עד 1969 עמד בראש המועצה המקומית אור יהודה, ושם ייסד את המרכז למורשת יהדות בבל. ב-1965 נבחר לכנסת מטעם רפ״י, ונבחר שוב מטעם המערך ב-1969 וב-1973.

ב-1979 יצא בשליחות הסוכנות היהודית לסייע ליהודי איראן לעלות. ב-1981 חזר לכנסת מטעם תל״ם, ובשנים 1982 עד 1984 כיהן כשר בלי תיק. ב-1988 הצטרף לליכוד.

הוא פרסם אוטוביוגרפיות ב-1996 וב-2018, וקיבל את פרס ישראל ב-2001. הוא נפטר בביתו ברמת גן ב-3 בינואר 2022.