מרדכי נורוק

מרדכי נורוק נולד ב-1879 בטוקומס

נורוק נולד ב-1879 בטוקום, אז באימפריה הרוסית וכיום בלטביה. אביו היה רב, ונורוק למד אצלו והוסמך לרבנות. לאחר מכן למד באוניברסיטאות ברוסיה, בגרמניה ובשווייץ וקיבל דוקטורט בפילוסופיה.

ב-1903 היה ציר בקונגרס הציוני השישי מטעם ״המזרחי״. ב-1913 החליף את אביו כרב מיטאו, וב-1915 עבר לרוסיה, שם סייע לפליטים יהודים במלחמת העולם הראשונה. הוא היה בין מייסדי הקבוצה הדתית מסורת וחרות.

ב-1921 חזר ללטביה, וב-1922 נבחר לסאימה ועמד בראש גוש המיעוטים. ב-1926 הפיל הגוש את הממשלה, ונורוק הרכיב ממשלה חדשה אך סירב לעמוד בראשה. הוא כיהן בפרלמנט עד פיזורו ב-1934.

לאחר הכיבוש הסובייטי נאסר ב-1941 והוגלה. אשתו ושני ילדיו נרצחו בשואה. ב-1947 עלה לארץ ישראל.

ב-1949 נבחר לכנסת הראשונה וכיהן בה עד מותו ב-1962. בנובמבר 1952 מונה לשר הדואר, ואיבד את התפקיד עם הקמת ממשלה חדשה בדצמבר. באותה שנה התמודד לנשיאות וסיים במקום השני אחרי יצחק בן-צבי.