מרדכי רוטנברג

מרדכי רוטנברג נולד ב-1932 בורוצלב

רוטנברג נולד באפריל 1932 בברסלאו שבגרמניה, כיום ורוצלב בפולין. משפחתו מצאצאי רבי יצחק מאיר אלתר, מייסד חסידות גור, ואביו היה בעל הוצאה לאור. ב-1939 עלתה המשפחה לארץ ישראל, אביו פתח בית דפוס קטן בירושלים, ורוטנברג גדל בבית חרדי.

במלחמת העצמאות השתתף בקרב נוטרדאם בירושלים, ולאחר מכן בסלילת דרך בורמה. ב-1950 החל לשרת כלוחם בנח״ל, ביחידה 101.

למד עבודה סוציאלית, סוציולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית וסיים את התואר הראשון ב-1960. קיבל תואר שני מאוניברסיטת ניו יורק ב-1962 ודוקטורט מאוניברסיטת ברקלי ב-1969. בתקופה זו עבד כעובד סוציאלי, כקצין מבחן לנוער וכמפקח על מוסדות סגורים לנוער עבריין.

ב-1970 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית, וב-1980 מונה לפרופסור מן המניין. משנות השבעים פיתח פסיכולוגיה יהודית-דיאלוגית המבוססת על רעיונות חסידיים, קבליים ומדרשיים, וכתב 10 ספרים. ב-2006 הקים עם בתו ותלמידו את מכון רוטנברג לפסיכולוגיה יהודית, וב-2009 זכה בפרס ישראל.

הוא נשוי לנעמי, אחות במקצועה, ולזוג נולדו 4 ילדים. בנם הצעיר נהרג כחייל ב-1988.