משה פריבס

משה פריבס נולד ב-1914 בורשה

משה פריבס נולד בוורשה שבפולין ב-3 בינואר 1914, הבן הבכור במשפחתו. הוריו, אחיו ואחותו נספו בשואה.

הוא למד רפואה במשך שנתיים באוניברסיטת טור בצרפת. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת ורשה ב-1939.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויס לצבא הפולני כרופא-קצין. הוא נפל בשבי הרוסים והוחזק במחנה עבודה בסיביר בשנים 1940-1945. לאחר מכן עמד בראש מחלקת הכירורגיה בבית חולים בחרסון, עבד בכירורגיה בגדנסק, ובשנים 1947-1951 ניהל את ארגון הבריאות היהודי OSE בפריז.

ב-1951 עלה לישראל והצטרף לאוניברסיטה העברית בירושלים, שם היה ממקימי בית הספר לרפואה ועמד בראש המחלקה לחינוך רפואי. ב-1968 מונה לסגן נשיא האוניברסיטה. הוא היה הנשיא הראשון של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וב-1973 הקים בה בית ספר לרפואה ששילב לימודים עם עבודה במרפאות קהילתיות, ושימש הדקאן הראשון שלו.

ב-1975 התפטר מהנשיאות כדי להתמקד ברפואה. לאחר פרישתו שב לירושלים וערך את כתב העת Israel Journal of Medical Sciences עד מותו במרץ 1998. ב-1996 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, "אסיר תקווה".