נחמן בלומנטל

נחמן בלומנטל נולד ב-1902 בבורשצ'יב

נחמן בלומנטל נולד ב-12 במאי 1902 בבורשצ׳יב. הוא למד ספרות באוניברסיטת ורשה וקיבל תואר שני על עבודה בשם "על המטפורה". יוחסה לו ידיעה של כמעט תריסר שפות, ביניהן עברית, יידיש, צרפתית, פולנית ואוקראינית.

לאחר לימודיו עבד כמורה בלובלין. לפני מלחמת העולם השנייה פרסם מאמרים וביקורות ספרות בעיתונים ובכתבי עת ביידיש בפולין. הוא גם תרגם ליידיש גרסה מקוצרת של הרומן ״האיכרים״ של ריימונט.

בתקופת הכיבוש הגרמני נמלט לברית המועצות ושרד את השואה. אשתו הראשונה מריה ובנו אריאל נשארו בפולין, הוסגרו לנאצים ונרצחו ב-1943.

ב-1944 חזר לפולין והיה בין מקימי הוועדה ההיסטורית היהודית המרכזית, שתיעדה 3,000 עדויות של ניצולים ואספה מסמכים נאציים. כשהפכה ב-1947 למכון ההיסטורי היהודי, הפך למנהלו. הוא העיד כעד מומחה ב-3 משפטים של פושעי מלחמה, ובהם משפטו של רודולף הס, וב-1947 פרסם את ״מילים תמימות״, הכרך הראשון של מילון מתוכנן ללשון הנאצית.

ב-1950 עלה לישראל, נישא בשנית והקדיש את שארית חייו לחקר השואה. הוא נפטר ב-8 בנובמבר 1983 בתל אביב. ב-2019 תרם בנו מירון את כתביו, יותר מ-200,000 מסמכים, למכון ייווא בניו יורק.