נחום סטלמך

נחום סטלמך נולד ב-1936 בפתח תקווה

סטלמך נולד ב-1936 בפתח תקווה למשפחה יהודית. כתלמיד בבית ספר יסודי הצטרף לקבוצות הילדים של הפועל פתח תקווה. הוא שיחק לראשונה בקבוצה הבוגרת בתחילת 1952.

עם הפועל פתח תקווה זכה ב-6 אליפויות, 5 מהן רצופות, ובגביע מדינה אחד. הוא כבש 152 שערי ליגה במדי הקבוצה ודחה הצעות מארסנל ומפנרבחצ׳ה. בתקופה מסוימת עבד גם כפקיד מודיעין בבית החולים בילינסון.

בנבחרת ישראל שיחק 61 משחקים, ברובם כקפטן, וכבש 22 שערים, רובם בנגיחה, ולכן כונה ״ראש הזהב״. ב-1956 כבש מול ברית המועצות באצטדיון רמת גן במשחק מוקדמות אולימפי שישראל הפסידה בו 1-2. ב-1964 זכתה ישראל בגביע אסיה.

הוא החל לאמן בבני יהודה ב-1969, ובהמשך אימן קבוצות ובהן בית״ר ירושלים, הפועל חיפה והפועל באר שבע. ב-1984 הואשם בפרשת שוחד והטיית תוצאת משחק מ-1977. הוא הורשע בקשירת קשר וזוכה מאשמת השוחד, ולאחר ערעור עונשו הומר למאסר על תנאי.

בשנות ה-90 אימן נבחרת נערים של ישראל ועמד בראש יחידת הספורט באוניברסיטת תל אביב. כעוזר מאמן הנבחרת נפטר מדום לב בספרד ב-1999, לפני משחק מוקדמות. תא הכבוד באצטדיון רמת גן נקרא לאחר מכן על שמו.