נפתלי לאו-לביא

נפתלי לאו-לביא נולד ב-1926 בקרקוב

נפתלי לאו נולד בקרקוב ב-1926 למשפחה רבנית בפולין. אביו היה הרב משה חיים לאו. במלחמת העולם השנייה שהה בגטו פיוטרקוב טריבונלסקי, וביולי 1941 נשלח לאושוויץ אך נמלט בתוך משאית מזון.

באוקטובר 1942 גורשו אביו ואחיו שמואל-יצחק לטרבלינקה, שם נספו. בנובמבר 1944 הצמידה אליו אמו את אחיו הקטן ישראל, והשניים נשלחו למחנה עבודה בצ׳נסטוחובה ומשם לבוכנוואלד. הוא הציל את אחיו, שלימים היה לרב הראשי לישראל.

לאחר המלחמה עלה לישראל והתיישב ברמת גן. בשנים 1956-1970 עבד כעיתונאי ב״הארץ״ בשם נפתלי לביא, ובהמשך אימץ את שם העט כשמו הרשמי.

ביולי 1970 מונה לדובר משרד הביטחון, וב-1977 הצטרף לצוות של משה דיין במשרד החוץ. הוא השתתף במשלחת ישראל לוועידת קמפ דייוויד. בשנים 1981-1985 כיהן כקונסול ישראל בניו יורק, ואחר כך מונה למנכ״ל המגבית היהודית המאוחדת בישראל.

בשנותיו האחרונות היה סגן יושב-ראש הנהלת איל״ר והרצה בנושא השואה. ב-2003 קיבל את אות יקיר ירושלים. הוא נפטר ב-6 בדצמבר 2014.