נחמיה לבציון

נחמיה לבציון נולד ב-1935 בבאר טוביה

לבציון נולד ב-1935 במושב באר טוביה. הוריו, פנינה ואהרן לובצקי, שינו מאוחר יותר את שם המשפחה ללבציון. הייתה לו אחות גדולה בשם חנה.

את שירותו הצבאי עשה בנח״ל, ולאחריו הצטרף לקיבוץ מעיין ברוך. בשנים 1957-1962 למד שפה וספרות ערבית והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. את הדוקטורט בהיסטוריה של אפריקה כתב בבית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקאיים של אוניברסיטת לונדון, וסיים ב-1965.

מ-1965 לימד לימודי אפריקה ולימודי האסלאם באוניברסיטה העברית, ובשנים 1978-1981 היה דקאן הפקולטה למדעי הרוח. בשנים 1982-1987 עמד בראש מכון בן-צבי, ובשנים 1987-1992 היה הנשיא השלישי של האוניברסיטה הפתוחה. לאחר מכן עמד בראש מכון ון ליר בירושלים בשנים 1994-1997, וכיהן כיו״ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה בשנים 1997-2003.

פרסם מחקרים רבים על האסלאם, ובמיוחד על האסלאם באפריקה, וגר תקופה בגאנה לצורך מחקרו. היה נשוי לתרצה, מורה. נפטר ב-2003, וב-2004 נקרא על שמו מרכז לחקר האסלאם באוניברסיטה העברית.