דילוג לתוכן הראשי

פוליטיקהNina Timofeeva

נינה טימופיבה

נינה טימופיבה הייתה רקדנית בלט סובייטית, סולנית בתיאטרון הבולשוי, שעלתה לישראל בהמשך חייה.

1935 עד 2014סולנית בתיאטרון הבולשויאודט-אודיל ב״אגם הברבורים״ספר הזיכרונות ״עולם הבלט״

נינה טימופיבה
נולדה
11 ביוני 1935, סנקט פטרבורג
נפטרה
3 בנובמבר 2014, ירושלים
עיסוק
רקדן בלט, פוליטיקאי, איש חינוך, כוריאוגרף
השכלה
אקדמיית ואגאנובה לבלט רוסי, האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון

נינה טימופיבה נולדה ב-1935 בסנקט פטרבורג

נינה טימופיבה נולדה בלנינגרד ב-11 ביוני 1935. היא למדה באקדמיה וגנובה לבלט רוסי וסיימה את לימודיה ב-1953. עוד כתלמידה הופיעה לראשונה על הבמה ב-1951, בתפקיד מאשה ב״מפצח האגוזים״.

בשנים 1953 עד 1956 הייתה סולנית בתיאטרון מרינסקי, ולאחר מכן עברה לתיאטרון הבולשוי במוסקבה כסולנית. בין תפקידיה היו אודט-אודיל ב״אגם הברבורים״, קיטרי ב״דון קיחוטה״ וליידי מקבת ב״מקבת״. בשנים 1966 עד 1970 כיהנה כצירה בסובייט העליון.

בעלה הראשון היה גנאדי רוז׳דסטבנסקי. בעלה השני היה המלחין קיריל מולצ׳נוב, שכתב מוזיקה לכמה מהבלטים שלה. הוא מת בפתאומיות ב-1982, לפני אחת מהופעותיה ב״מקבת״.

היא פרשה מהבמה ב-1988 ועבדה ככוריאוגרפית בבולשוי בשנים 1989 עד 1991. ב-1991 עלתה לישראל עם בתה נדיה, גם היא רקדנית בלט, ובהמשך פרסמה את זיכרונותיה, ״עולם הבלט״. היא נפטרה בירושלים ב-3 בנובמבר 2014 ונקברה בבית העלמין גבעת שאול.

8 ציוני דרך בחייה של נינה טימופיבה

  1. 1935

    נולדה בלנינגרד.

  2. 1951

    הופיעה לראשונה על הבמה בתפקיד מאשה ב״מפצח האגוזים״.

  3. 1953

    סיימה את האקדמיה וגנובה והצטרפה לתיאטרון מרינסקי.

  4. 1956

    הפכה לסולנית בתיאטרון הבולשוי.

  5. 1966

    החלה לכהן כצירה בסובייט העליון.

  6. 1988

    פרשה מהופעות על הבמה.

  7. 1991

    עלתה לישראל עם בתה.

  8. 2014

    נפטרה בירושלים.

נינה טימופיבה קיבלה 4 פרסים ואותות

  • אמן העם של ברית המועצות
  • עיטור הדגל האדום של העמל
  • אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
  • אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית

ל-6 האישים האלה יש תחום, יחידה או מפלגה משותפים עם נינה טימופיבה

הדף מבוסס על ויקיפדיה האנגלית, Nina Timofeeva, ברישיון CC BY-SA 4.0. העובדות מוויקינתונים.

התמונה: Harry Pot / Anefo, CC0

עוד באתר