עובדיה יוסף

עובדיה יוסף נולד ב-1920 בבגדאד

יוסף נולד בבגדאד ליעקב ולגורג׳יה. ב-1924 עלתה המשפחה לירושלים והתיישבה בשכונת בית ישראל, שם החזיק אביו חנות מכולת. המשפחה הייתה ענייה, ורבותיו שכנעו את אביו לאפשר לו להמשיך ללמוד.

הוא למד בתלמוד תורה בני ציון ומ-1933 בישיבת פורת יוסף אצל הרב עזרא עטייה. ב-1937 החל להעביר שיעור הלכה יומי, ובו חלק פעמים רבות על פסקי הבן איש חי. ב-1940 הוסמך לרבנות.

ב-1944 נישא למרגלית פטאל, ונולדו להם 11 ילדים. ב-1947 עבר לקהיר, שם לימד ועמד בראש בית הדין, אך התפטר בעקבות סכסוכים בענייני כשרות. ב-1950 חזר לישראל.

הוא כיהן כדיין בפתח תקווה ובירושלים, הצטרף לבית הדין הרבני הגדול ב-1965 ונבחר לרב הראשי של תל אביב ב-1968. פרסם את ספרי ההלכה ״חזון עובדיה״ ו״יביע אומר״ וזכה בפרס ישראל ב-1970. לאחר מכן כיהן כרב הראשי הספרדי לישראל עד 1983.

ב-1984 הקים את ש״ס ונשאר מנהיגה הרוחני עד מותו. במשך יותר מ-50 שנה העביר שיעור שבועי במוצאי שבת. ב-2005 הורשע אדם בתכנון לרצוח אותו. הוא נפטר ב-2013.