רפאל לוין

רפאל לוין נולד ב-1938 באלכסנדריה

לוין נולד ב-29 במרץ 1938 באלכסנדריה שבמצרים, לחיים לוין ולסוניה גרינברג. הוא החל ללמוד בחיפה, וב-1946 עברה משפחתו לתל אביב לאחר שאביו מונה למהנדס הראשי של המחלקה לעבודות ציבוריות. הוא סיים את התיכון עם הפרס הראשון במתמטיקה ובפיזיקה.

הוא למד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים בהשראת מורו לכימיה בתיכון, אריה להב, וכתב את התזה שלו עם גבריאל שטיין. הוא סיים את לימודיו ב-1960. ב-1962 נסע ללימודי דוקטורט באוניברסיטאות נוטינגהאם ואוקספורד שבאנגליה.

לאחר סיום לימודיו התגייס לחיל השריון. לדבריו, בזמן שירותו כתב ספר על התפיסה הסובייטית, שנשאר מסווג.

ב-1968 חזר לאוניברסיטה העברית כפרופסור מן המניין. מחקריו עוסקים בתאוריה של התנגשויות מולקולריות ריאקטיביות ושל תגובות חד-מולקולריות, ובספרו מ-1974 הניח יסודות לתחום הדינמיקה המולקולרית. ב-1981 הקים את מרכז מינרווה לחקר דינמיקה מולקולרית על שם פריץ האבר באוניברסיטה העברית.

מאז 1989 הוא פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס. הוא קיבל את פרס ישראל ב-1974 וחלק את פרס וולף בכימיה עם יהושע יורטנר ב-1988. הוא חבר בכמה אקדמיות, ובהן האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.