ראובן רובין

ראובן רובין נולד ב-1893 בגאלאץ

ראובן זליקוביץ, לימים ראובן רובין, נולד ב-1893 בגאלאץ שברומניה למשפחה חסידית דתית וענייה. אביו שימש חזן ושמש בבית כנסת. הוא החל לרשום כבר בילדותו, אף שבבית לא עודדו את עיסוקו באמנות.

ב-1912 עלה לארץ ישראל כדי ללמוד בבצלאל בירושלים, ושם שובץ במחלקה לחיטוב שנהב. ב-1913 עזב לפריז ולמד באקול דה בוזאר. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרומניה.

הוא נסע לארצות הברית עם הצייר ארתור קולניק והציג בגלריה אנדרסון בניו יורק. ב-1923 השתקע בארץ ישראל המנדטורית, וב-1924 הציג את התערוכה האישית הראשונה במגדל דוד. הוא היה ממייסדי הסגנון הארץ-ישראלי, וצייר נופים מקראיים, את ירושלים, את הגליל ואת תושביהם.

משנות ה-30 עיצב תפאורות להבימה, לאוהל ולתיאטראות נוספים. בין 1948 ל-1950 כיהן כציר הראשון של ישראל ברומניה. ב-1969 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, "חיי, אמנותי".

הוא מת בתל אביב ב-1974 והוריש לעיר את ביתו ברחוב ביאליק ואוסף מציוריו. מוזיאון רובין נפתח בבית ב-1983.