רבקה ש"ץ אופנהיימר

רבקה ש"ץ אופנהיימר נולדה ב-1927 בפולין

רבקה ש״ץ אופנהיימר נולדה בפולין ב-1927 וגדלה בריו דה ז׳ניירו שבברזיל. היא עלתה לישראל ב-1935.

בתחילת שנות ה-50 החלה ללמוד באוניברסיטה העברית, שם הייתה תלמידתו של גרשם שלום. היא שימשה גם עוזרת ההוראה שלו וערכה כמה מסדרות ההרצאות שלו. ב-1958 קיבלה תואר מוסמך וב-1966 תואר דוקטור.

מחקריה הראשונים עסקו בשבתאות, ובהמשך התמקדה בחסידות, ובעיקר במגיד דב בער ממזריטש ובתלמידיו. עבודת הדוקטור שלה הפכה לספר ״החסידות כמיסטיקה״, והיא ההדירה את הספר ״מגיד דבריו ליעקב״ של המגיד. היא כתבה גם על הרב אברהם יצחק קוק וכתבה ערכים על החסידות באנציקלופדיה בריטניקה.

ב-1978 מונתה לפרופסור מן המניין בחוג למחשבת ישראל, וב-1970 קיבלה את פרס קוגל. בתחילת שנות ה-90 ניהלה פרויקט להוצאת מהדורה ביקורתית של ספר הזוהר ב-43 כרכים, שהתפרק לאחר מותה.

היא נפטרה ב-1992 ונקברה בהר המנוחות בירושלים. ספרייתה, שכללה תצלומי כתבי יד של הזוהר ושל הרב קוק, צורפה לספריית גרשם שלום בספרייה הלאומית.