רבקה זהר

רבקה זהר נולדה ב-1948 בעכו

רבקה זהר נולדה בשם רבקה זינתי ב-30 ביוני 1948 וגדלה בעכו. אביה, אהרון זינתי, היה מפקד תחנת כיבוי האש בעיר, ומשפחתה עלתה ארצה ממרוקו. בנעוריה למדה בבית הספר החקלאי בנהלל.

בילדותה הופיעה בתוכנית ״תשואות ראשונות״. ב-1967 לא התקבלה ללהקת הנח״ל, אך זמן קצר אחר כך עברה מבחן בפני אילן מוכיח. הופעותיה בחיל הים הביאו להקמת להקת חיל הים, ובה הייתה סולנית השיר ״מה אברך״ ב-1968.

ב-1969 השתתפה ב״צץ וצצה״, ונתן אלתרמן כתב עבורה את ״אוריאנה״. באותה שנה שרה את ״על כפיו יביא״ בפסטיבל הזמר וזכתה בפרס כינור דוד. אלבום הסולו הראשון שלה יצא ב-1970, והשני, ״סבתא רבקה״, ב-1971.

ב-1972 עברה לניו יורק והופיעה במועדון ״פינג׳אן״. ב-1988 הכירה את הסופר שלמה קאלו, שכתב לה שירים והיה לבעלה. הוא נפטר ב-2014.

ב-2007 חזרה לבמה בראשון לציון עם המופע ״חלקת אלוהים״. מ-2012 הופיעה עם הזמר לירון לב וכתבה מילים לראשונה. ב-2018 הופיעה לבדה במופע ״איזה אושר״.