רוברט ולטש

רוברט ולטש נולד ב-1891 בפראג

רוברט ולטש נולד ב-20 ביוני 1891 בפראג, שהייתה אז חלק מאוסטריה-הונגריה. אביו, תיאודור ולטש, היה עורך דין ופעיל בקהילה היהודית. דודנו פליכס ולטש היה חבר של קפקא ומקס ברוד, ורוברט נשאר חבר של ברוד כל חייו.

הוא למד באוניברסיטת קארל פרדיננד בפראג והצטרף לארגון הסטודנטים הציוני ״בר כוכבא״, שבראשו עמד בשנים 1911-1912. ב-1910 החל לפרסם מאמרים בכתבי עת יהודיים בגרמנית. במלחמת העולם הראשונה נלחם בצד מעצמות המרכז.

בין 1919 ל-1938 ערך את ״יידישה רונדשאו״ בברלין, עד שהנאצים סגרו אותו. לאחר החרם הנאצי על חנויות היהודים באפריל 1933 כתב מאמר שקרא ליהודים לשאת בגאון את הטלאי הצהוב, כקריאה לאחדות. בין 1925 ל-1933 פעל בתנועת ״ברית שלום״, שתמכה בחיים משותפים של יהודים וערבים במדינה אחת.

ב-1938 נמלט לארץ ישראל והמשיך לקרוא להסדר עם האוכלוסייה הערבית. הוא היה כתב ״הארץ״, וב-1945 עבר ללונדון ודיווח משם על משפטי נירנברג. הוא היה מיוזמי הקמת מכון ליאו בק וערך את שנתון המכון בין 1956 ל-1978.

ב-1980 קיבל את פרס ליאו בק הגרמני. הוא נפטר בירושלים ב-22 בדצמבר 1982.