רוברטו בקי

רוברטו בקי נולד ב-1909 ברומא

רוברטו בקי נולד ברומא ב-1909 למשפחה יהודית איטלקית. אביו, ריקרדו בקי, היה כלכלן. הוא למד בגימנסיה ״טאסו״ ברומא.

הוא למד משפטים וסטטיסטיקה באוניברסיטת רומא וקיבל תואר דוקטור למשפטים. לאחר מכן לימד סטטיסטיקה בכמה אוניברסיטאות באיטליה, ובהן סאסארי וג׳נובה, ומונה לפרופסור מן המניין ב-1937.

לאחר חקיקת חוקי הגזע באיטליה ב-1938 עזב את ג׳נובה ועלה עם משפחתו לארץ ישראל. הוא עבד כסטטיסטיקאי בהדסה, החל ללמד באוניברסיטה העברית ב-1940 והצטרף למחלקה לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט ב-1945. הוא חקר את ירידת הפריון של הנשים היהודיות ביישוב.

עם קום המדינה מונה לסטטיסטיקן הממשלתי ועמד בראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עד 1971. הוא היה מיוזמי מפקד האוכלוסין הראשון ב-1948, ומאוחר יותר ניהל את מפקד 1967. באוניברסיטה העברית היה הדיקן הראשון של הפקולטה למדעי החברה וכיהן כפרו-רקטור ב-1959-1960.

הוא פרש מהאוניברסיטה כפרופסור אמריטוס והתמקד בגאוסטטיסטיקה ובהצגה גרפית של נתונים. הוא קיבל את פרס ישראל ב-1982 ונפטר ב-1995.