רונית מטלון

רונית מטלון נולדה ב-1959 בגני תקווה

רונית מטלון נולדה ב-1959 בגני תקווה למשפחה יהודית יוצאת מצרים. אביה, פליקס מטלון, פעל למען זכויות בני עדות המזרח. הוריה התגרשו בילדותה.

היא למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. היא החלה לפרסם סיפורים קצרים ברבעון הספרות ״סימן קריאה״ בעריכת מנחם פרי.

כעיתונאית ב״הארץ״ סיקרה את עזה ואת הגדה המערבית בין 1987 ל-1993. ספרה הראשון, קובץ הסיפורים ״זרים בבית״, יצא ב-1992, ואחריו הרומן הראשון שלה, ״זה עם הפנים אלינו״, ב-1995. הרומן ״קול צעדינו״ מ-2008 מספר על משפחה ללא אב החיה בצריף בשכונת עולים.

היא לימדה ספרות באוניברסיטת חיפה ומ-2009 עמדה בראש התוכנית לכתיבה יוצרת בה. היא השתתפה באירועים של האגודה לזכויות האזרח והייתה חברת הנהלת ״בצלם״. ב-2003 הצטרפה לעתירה לבית המשפט העליון בעניין הריגתו של צלאח שחאדה.

הרומן האחרון שלה, ״והכלה סגרה את הדלת״, יצא ב-2016 וזכה בפרס ברנר ב-2017. היא נפטרה ב-28 בדצמבר 2017. גרסה של כתב יד שנמצא לאחר מותה יצאה לאור ב-2020 בשם ״שלג״.