רוזה גינוסר

רוזה גינוסר נולדה ב-1890 בהומל

רוזה הכהן נולדה ב-14 ביולי 1890 בהומל, בתו של הסופר מרדכי בן הלל הכהן. היא גדלה בבית ציוני וקיבלה חינוך עברי. ב-1906 נסעה לאודסה ללמוד בגימנסיה.

הוריה עלו לארץ ישראל ב-1907, והיא הצטרפה אליהם ב-1908. באותה שנה שכנע אותה שלמה גינצברג, בנו של אחד העם, ללמוד משפטים בפריז. ב-19 באוקטובר 1913 קיבלה את הדיפלומה במשפטים.

ב-1917 נישאה לשלמה בשווייץ, והשניים גרו 4 שנים בבית אחד העם בלונדון. שם החלה לפעול בתנועה הציונית והייתה מזכירת הכבוד הראשונה של ויצו, שנוסדה ב-1920. ב-1922 שב הזוג לארץ ישראל.

שלטונות המנדט סירבו פעמיים לאפשר לה לגשת לבחינת עורכי הדין, בנימוק שהמונח חל רק על גברים. היא פנתה לבית המשפט הגבוה לצדק, שפסק ב-15 בפברואר 1930 בעד זכות הנשים לשמש עורכות דין. ב-26 ביולי 1930 קיבלה רישיון ופתחה משרד עצמאי בירושלים, שבו טיפלה בעניינם של עולים, נשים וילדים.

היא עסקה בעריכת דין עד 1949, אז מונה בעלה לשגריר הראשון של ישראל באיטליה. היא כיהנה בהנהלות ההסתדרות הציונית העולמית ועליית הנוער, והובילה את מאבק ויצו לזכות נשים לכהן בתפקידים ציבוריים. היא נפטרה ב-10 בינואר 1979 בירושלים.