רות לפידות

רות לפידות נולדה ב-1930 בגרמניה

רות לפידות נולדה בגרמניה ב-27 באוקטובר 1930. משפחתה עלתה לארץ זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה, והיא גדלה ברמת גן. היא נשואה לפרופסור אריה לפידות, ובנם מיכאל נפל בעת שירותו הצבאי.

היא שירתה בחיל הרפואה של צה״ל. לאחר מכן למדה משפטים באוניברסיטה העברית, התמחתה בבית המשפט העליון, ואחרי התואר השני למדה משפט בין-לאומי באוניברסיטת פריז.

היא לימדה באוניברסיטה העברית בין 1956 ל-2001 ומונתה לפרופסור מן המניין ב-1980. היא חקרה את חופש השיט, ובהם מצרי טיראן ותעלת סואץ, ובהמשך את מעמדה המשפטי של ירושלים ואת מעמד הפליטים. בין 1979 ל-1981 הייתה היועצת המשפטית של משרד החוץ.

בין 1984 ל-1986 הייתה יושבת הראש הראשונה של המועצה הלאומית לקידום מעמד האישה. ב-1986 מינתה אותה ישראל לצוות הבוררים בסכסוך טאבה עם מצרים. משנת 1989 היא חוקרת בכירה במכון ירושלים לחקר ישראל.

ב-1993 הדליקה משואה בטקס יום העצמאות. ב-2020 יצא לאור ספר לכבודה, וב-2022 קיבלה את פרס א.מ.ת. למשפטים.