שבתי בן דב

שבתי בן דב נולד ב-1924 בוילנה

בן דב נולד בווילנה ב-1924 בשם שבתי דרביינסקי. לאחר מות אביו דב עלה לארץ ישראל עם אמו ב-1935, ולמד בבית הספר התיכוני למסחר.

כנער הצטרף לאצ״ל כדי להילחם בשלטון הבריטי, וב-1942 עבר ללח״י. באותה שנה נעצר בידי הבריטים, ובמשך 6 שנים ישב בבתי כלא ובמחנות בארץ, באריתריאה, בסודאן ובקניה, עד ששוחרר עם קום המדינה.

בתחילת שנות ה-50 למד משפטים ופילוסופיה באוניברסיטה העברית ופנה למקורות היהדות. ב-1954 החל לעבוד במחלקת החקיקה של משרד המשפטים וניסח הצעות חוק המבוססות על המשפט העברי. הצעתו בנושא מקרקעין נגנזה ב-1962 בשל התנגדות שר המשפטים דב יוסף.

בהמשך שימש יועץ משפטי במשרד המסחר והתעשייה. ב-1968 עתר לבג״ץ נגד הפקדת השמירה על הר הבית בידי הוואקף המוסלמי, והעתירה נדחתה. רעיונותיו על גאולה אקטיבית השפיעו על יהודה עציון, שהוא שימש לו מורה דרך.

היה נשוי ליעל, לוחמת לח״י, ולהם נולדו 2 ילדים. מ-1968 גרה המשפחה בבית חנינא, ושם נפטר ב-1978 ממחלת לב.