קולנוע וטלוויזיהShira Arad
שירה ארד
שירה ארד היא עורכת סרטים ישראלית, בעבר שחקנית ותקליטנית, שזכתה ב-2016 בפרס אופיר לעריכה על הסרט "אבינו".
נולדה ב-1972עריכת הסרט "אבינו"עריכת הסרט "ימים נוראים"תקליטנית ושחקנית טלוויזיה בעבר

- נולדה
- 4 ביולי 1972
- עיסוק
- שחקן, עורך סרטים, שחקן תיאטרון, די ג'יי
- השכלה
- The Poor School
שירה ארד נולדה ב-1972
שירה ארד נולדה ב-4 ביולי 1972. היא למדה משחק בבית הספר The Poor School בלונדון וסיימה ב-1995. באותה שנה הייתה עוזרת הבמאי של חנוך לוין בהצגה "כריתת ראש" בתיאטרון הבימה.
היא שיחקה בתיאטרון הגדה השמאלית, בהבימה ובתיאטרון באר שבע. היא הופיעה בתוכניות ילדים בערוץ הראשון, בסרט "החברים של יאנה" ב-1999 ובסדרות "לגעת באושר" ו״תיק סגור" ב-2001.
ב-2001 החלה לעבוד כתקליטנית ויועצת מוזיקלית. ב-2008 ערכה תחקיר מוזיקלי לסרט "בוראט". היא הייתה נשואה לזמר קובי אוז בין 2005 ל-2009.
בהמשך עברה ארד לעריכת סרטים. בין הסרטים שערכה "אבינו", "אנטנה", "משפחה בטרנס" ו״ימים נוראים", שזכה בפרס אופיר לסרט הטוב ב-2019. היא ערכה גם את הסדרה "אחרי חצות" ואת הסרט התיעודי "פוליקר: הילד שבי".
ב-2020 נבחרה לאקדמיה האירופית לקולנוע, עורכת הסרטים הישראלית הראשונה בה.
ציוני דרך בחייה של שירה ארד
- 1972
נולדה ב-4 ביולי.
- 1995
סיימה את לימודיה ב-The Poor School בלונדון.
- 2001
החלה לעבוד כתקליטנית ויועצת מוזיקלית.
- 2009
זכתה בפרס העריכה בתחרות דוקו צ׳אלנג׳ על הסרט "איש ההולך".
- 2013
השתתפה ב-Berlinale Talent Campus.
- 2016
זכתה בפרס אופיר לעריכה על "אבינו".
- 2019
ערכה את "ימים נוראים", שזכה בפרס אופיר לסרט הטוב.
- 2020
נבחרה לאקדמיה האירופית לקולנוע.
שירה ארד קיבלה פרס אחד
- פרס אופיר לעריכה הטובה ביותר
עוד אישים מאותו עולם
שלומי קוריאטנולד ב-1976שלישיית פרוזאקקולנוע וטלוויזיה
איילת זוררנולדה ב-1969"האסונות של נינה"קולנוע וטלוויזיה
אלון אבוטבול1965 עד 2025״שתי אצבעות מצידון״קולנוע וטלוויזיה
ליאור רזנולד ב-1971יצירת הסדרה "פאודה"קולנוע וטלוויזיה
מארק איוונירנולד ב-1968מרסל גולדברג ב״רשימת שינדלר״קולנוע וטלוויזיה- אשרף ברהוםנולד ב-1979הסרט ״הממלכה״קולנוע וטלוויזיה
אפשר לחפש כל אישיות אחרת לפי שם
הדף מבוסס על ויקיפדיה האנגלית, Shira Arad וויקיפדיה העברית, שירה ארד, ברישיון CC BY-SA 4.0. העובדות מוויקינתונים.
התמונה: Goni Riskin, CC BY-SA 3.0