שושנה פלמן

שושנה פלמן נולדה ב-1942

פלמן נולדה בתל אביב ב-1942 לאם ילידת רוסיה ולאב יליד רומניה. אביה היה מהנדס חשמל שדיבר 7 שפות, וסבה היה משכיל ציוני. בגיל 17 כתבה מכתב לאמה של חנה סנש לאחר שצפתה במחזה על חייה, והמשורר אביגדור המאירי פרסם אותו בהמשך בעברית ובהונגרית.

היא סיימה את תיכון עירוני ה׳ בתל אביב ושירתה בצבא כקצינת חינוך. היא השלימה תואר ראשון ושני בספרות אנגלית וצרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1964 וב-1966. ב-1970 קיבלה דוקטורט מאוניברסיטת גרנובל על עבודה שעסקה בסטנדל.

פלמן היגרה לארצות הברית בשנות ה-60. היא לימדה באוניברסיטת ייל מ-1970 עד 2004, ואז עברה לכהן כפרופסור באוניברסיטת אמורי באטלנטה. עבודתה נשענת על רעיונותיו של ז׳אק לאקאן וקושרת אותה לאסכולת ייל של הדקונסטרוקציה.

משנות ה-90 היא כותבת על טראומה ועדות, בעיקר בהקשר השואה. עם דורי לאוב כתבה את הספר ״עדות״, העוסק במשפט אייכמן ובסרטו של קלוד לנצמן ״שואה״. ספריה תורגמו לשפות רבות.