שולמית שחר

שולמית שחר נולדה ב-1928 בריגה

שולמית שחר נולדה בשם שולמית וינשטוק בריגה שבלטביה ב-2 בנובמבר 1928. היא הייתה הצעירה מבין שלוש בנותיו של התעשיין משה וינשטוק ורעייתו דבורה. ב-1933 עברה המשפחה לחיפה שבארץ ישראל המנדטורית, ואחותה דינה נרצחה ליד ריגה ב-1941.

היא למדה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה ושירתה ב״הגנה״. היא קיבלה תואר ראשון ותואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן כתבה את עבודת הדוקטורט שלה בסורבון בפריז, על התאוריה הפוליטית בצרפת במאה ה-14, וקיבלה את התואר ב-1965.

בשובה לישראל לימדה היסטוריה של ימי הביניים באוניברסיטת תל אביב, וב-1990 קיבלה דרגת פרופסור מן המניין. מחקרה ״המעמד הרביעי״, שיצא ב-1981, היה הראשון שהתמקד בנשים בימי הביניים. היא כתבה גם ספרים על ילדות ועל זקנה בימי הביניים, ותרגמה שלושה ספרים מלטינית לעברית.

היא נישאה לסופר דוד שחר, שמת ב-1997. בנה אביתר מנישואיה הראשונים נפל ב-1968. מ-1993 התנדבה בעמותה המפעילה בית לנשים מוכות בירושלים ועמדה בראשה. היא מתה ב-9 בינואר 2025.