סמדר לביא

סמדר לביא נולדה ב-1955 ביפו

סמדר לביא נולדה ביפו ב-5 במרץ 1955. אביה, זלמן לביא, עלה מליטא ב-1946, ואמה, שושנה גמליאל, עלתה מתימן ב-1929. המשפחה עברה לחולון, שם גדלה וכתבה בעיתוני נוער.

היא שירתה בצה״ל כמדריכה לידיעת הארץ בפיקוד המרכז. אחר כך עבדה בחברה להגנת הטבע בסיני והחלה בעבודת שדה בקרב הבדואים בדרום סיני. היא קיבלה תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים ב-1980 ודוקטורט מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ב-1989.

ב-1990 הצטרפה לאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, וב-1994 מונתה לפרופסור חבר. מחקריה עוסקים במצרים, בישראל ובפלסטין, עם דגש על גזע, מגדר ודת. בין ספריה ״הפואטיקה של כיבוש צבאי״ (1990) ו״עטופות בדגל ישראל״ (2014).

ב-1982 הייתה ממייסדי ״כאפיות״, ועד בברקלי למען חופש אקדמי בשטחים הכבושים. בהמשך כיהנה בהנהלת ״אחותי״ והייתה מנהלת שותפה של קואליציית הנשים למען אמהות וילדים בין 2003 ל-2006. ב-2009 זכתה בפרס גלוריה אנזלדואה, וב-2022 נבחרה לחוקרת פולברייט בכירה באוניברסיטת וילנה.