תאודור בראונר

תאודור בראונר נולד ב-1914 בוינה

בראונר נולד בווינה ב-1914 למשפחה יהודית שמוצאה מפיאטרה ניאמץ שברומניה. אביו, הרמן בראונר, היה תעשיין עץ, ואמו נקראה דבורה זלאטה. הוא היה אחיו הצעיר של הצייר הסוריאליסטי ויקטור בראונר, והמשפחה התגוררה בבוקרשט החל מ-1918.

בצעירותו הקים עם חבריו מגזין, וב-1929 הצטרף לכתב העת הסוריאליסטי ״אצות״. ב-1934 בבוקרשט המציא את הסולרפיקס, שיטה ליצירת תמונות על נייר צילום ללא מצלמה וללא חדר חושך. הוא השתמש באור השמש ובתהליכים כימיים חשאיים כדי להוסיף צבע.

ב-1942 נמלט מרומניה באונייה והגיע לביירות, שם עצרו אותו הבריטים ושלחו אותו למחנות ההסגר בקפריסין. ב-1944 הגיע לתל אביב ושלח כתבות מצולמות לעיתונים. החל מ-1945 התיידד עם רוברט קאפה.

ב-1952 הוצגו עבודות הסולרפיקס שלו בתערוכה קבוצתית בירושלים. ב-1956 התיישב בפריז והחל בסדרת צילומים בשם ״מסיכות״. בשנות ה-50 עבד גם כצלם בלשכת העיתונות הממשלתית של ישראל.

ב-1954 החל בפרויקט ״מבקר שקט״, שבו בעל החיים עצמו הפעיל את המצלמה. הפרויקט פורסם ב-1962. הוא נפטר ב-2000.