יעקב העליון

יעקב העליון נולד ב-1937 בישראל

יעקב העליון נולד ברמת גן ב-1937 ליוסף ולמרים. הוא התגייס לחיל השריון ולחם במלחמת סיני, ובכלל זה במערכת אום כתף ואבו עגילה ב-1956. פלוגתו, בפיקודו של משה בריל, קיבלה ציון לשבח קולקטיבי בעקבות הקרב.

לאחר שחרורו החל לעבוד כעיתונאי ב״מעריב". במלחמת ששת הימים שירת במילואים כמפקד טנק בחטיבה 37 ברמת הגולן. בקרב על תל פאחר נפצע קשה, איבד רגל ועין ואושפז במשך שנתיים.

בספרו "רגל של בובה" תיאר את הקרב, את פציעתו ואת שיקומו. הספר יצא לאור ביוני 1973, הפך לרב-מכר ויצא ב-16 מהדורות. הוא שב ל״מעריב", כתב על פלילים וצרכנות, הרצה רבות והיה חבר המועצה לביקורת סרטים ומחזות.

הוא היה נשוי ליעל העליון, מייסדת בית הספר לאמנויות תל אביב, שהתאבדה באוקטובר 2002. בנובמבר 2008 הורשע בבעילה אסורה בהסכמה בקטינה בת 14 ובמעשה מגונה באחותה. באפריל 2009 נגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל, וערעורו על חומרת העונש נדחה.

הוא התגורר בתל אביב ונפטר באפריל 2021. הוא נקבר לצד רעייתו בבית הקברות נחלת יצחק.