יעקב בן-תור

יעקב בן-תור נולד ב-1910 בקניגסברג

בן-תור נולד בשם קורט וינטר בקניגסברג שבגרמניה ב-1910. הוא למד משפטים בקניגסברג ובברלין, ובלשנות בסורבון בפריז. לאחר עליית הנאצים לשלטון עלה לארץ ישראל ב-1933 ושינה את שמו.

הוא הצטרף לחוג לגאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ונשלח ללימודי דוקטורט בשווייץ. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נעצר שם בחשד שהוא מרגל גרמני, וברח חזרה לארץ. ב-1945 היה לראשון שקיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית, ולאחר מכן השלים דוקטורט נוסף בסורבון.

בין 1944 ל-1948 כיהן באספת הנבחרים מטעם מפלגת עלייה חדשה. הוא היה פעיל ב״הגנה״ ושירת בחיל המדע. במלחמת העצמאות השתתף במיפוי גאולוגי של הנגב, שבו נמצאו פוספטים ונחושת.

ב-1953 עמד בראש החברה הגאולוגית הישראלית, וב-1954 מונה למנהל המכון הגאולוגי. לימים עמד בראש החוג לגאולוגיה באוניברסיטה העברית, ופרש ממנה ב-1977. לאחר מכן עבד במכון סקריפס לאוקיינוגרפיה בסן דייגו.

המינרל בנתוריט, שהתגלה ב-1980, נקרא על שמו. הוא נפטר ב-2002. בנו הוא הארכאולוג אמנון בן-תור.