יאירה אמית

יאירה אמית נולדה ב-1941 בתל אביב-יפו

יאירה אמית נולדה בתל אביב ב-19 באוקטובר 1941. היא קיבלה חינוך סוציאליסטי, אף שהוריה לא השתייכו לתנועת פועלים. היא למדה בבית החינוך לילדי עובדים והייתה חברה בתנועת נוער.

לאחר שסיימה את תיכון עירוני ה׳ שירתה בצה״ל. אחר כך למדה מקרא והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבלה תעודת הוראה ב-1964. היא השלימה תואר שני במקרא ב-1973 בהנחיית מנחם הרן, וכתבה את עבודת הדוקטור על ספר שופטים באוניברסיטת תל אביב בין 1978 ל-1984 בהנחיית מאיר שטרנברג.

ב-1967 נישאה לרם אמית, ועד 1974 נולדו להם 4 ילדים. היא לימדה בבתי ספר תיכוניים, ומ-1971 גם בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב. מחקריה עוסקים בעיצוב ובעריכה של הסיפור המקראי ובהיסטוריוגרפיה המקראית.

היא כיהנה בוועדות של משרד החינוך בתחום הוראת המקרא. בין 1998 ל-2003 עמדה בראש הוועדה שהכינה תוכנית לימודים חדשה במקרא לחינוך הממלכתי. ב-2012 יצא לאור קובץ מאמרים לכבודה.