יעקב קדמי

יעקב קדמי הוא פעיל עלייה ואיש ציבור ישראלי יליד ברית המועצות, שעמד בראש ארגון ״נתיב״ בשנים 1992 עד 1999.

נולד ב-1947ראשות ״נתיב״ בשנים 1992-1999המאבק לעליית יהודי ברית המועצותהוויתור על האזרחות הסובייטיתפרשנות גאופוליטית בטלוויזיה הרוסית

נולד: 5 במרץ 1947, מוסקבה
עיסוק: איש עסקים, דיפלומט, סופר
השכלה: אוניברסיטת תל אביב, המכללה לביטחון לאומי
מלחמות: מלחמת יום הכיפורים

יעקב קדמי נולד ב-1947 במוסקבה

קדמי נולד בשם יעקב קזקוב במוסקבה ב-5 במרץ 1947, ליוסף ולסופיה. הוא למד במכון המוסקבאי למהנדסי תחבורה. ב-1967 נכנס לשגרירות ישראל במוסקבה וביקש עזרה בעלייה, ושלטונות ברית המועצות סירבו לבקשתו.

הוא הודיע על ויתור על אזרחותו הסובייטית בפנייה לפרלמנט הסובייטי. בדצמבר 1968 פורסם מכתבו בוושינגטון פוסט, לאחר שנחמיה לבנון העביר אותו. בפברואר 1969 קיבל אישור לצאת, ועלה לישראל.

בישראל למד בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב ודרש מאבק פומבי למען עליית יהודי ברית המועצות. ב-1970 קיים שביתת רעב של 9 ימים מול בניין האומות המאוחדות בניו יורק. לאחר מכן שירת כקצין שריון בצה״ל.

הוא היה חבר בתנועת החירות והצטרף ל״נתיב״ ב-1978. בשנים 1988 עד 1990 עבד בקבוצה הקונסולרית הישראלית בשגרירות הולנד במוסקבה. יצחק שמיר מינה אותו לראש ״נתיב״ ב-1992, והוא פרש ב-1999.

בהמשך נעשה מרצה בנושאים גאופוליטיים, ומ-2014 משתתף קבוע בתוכניות טלוויזיה ברוסיה. הוא כתב ספרים ברוסית. הוא נשוי ואב ל-3 ילדים.