ישראל מאיר לאו

ישראל מאיר לאו נולד ב-1937 בפיוטרקוב טריבונלסקי

לאו נולד ב-1 ביוני 1937 בפיוטרקוב טריבונלסקי שבפולין, בן הזקונים של הרב משה חיים לאו, רבה האחרון של העיר. אביו נרצח בטרבלינקה. לאו הוחזק במחנה עבודה ואחר כך בבוכנוואלד, שם שמר עליו אחיו נפתלי, והוא שוחרר ב-1945.

ביולי 1945 עלה לארץ ישראל עם נפתלי וגדל אצל קרובי משפחה בקריית מוצקין. למד בישיבות קול תורה, פוניבז׳ וכנסת חזקיהו, והוסמך לרבנות ב-1961.

שירת בצה״ל בתפקידי השגחת כשרות. נשא לאישה את חיה יוטא פרנקל, בתו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, ונולדו להם 8 ילדים, ובהם הרב דוד לאו.

כיהן כרב בבתי כנסת בתל אביב, ונבחר לרב הראשי של נתניה ב-1978 ושל תל אביב-יפו ב-1988. היה הרב הראשי לישראל בשנים 1993 עד 2003, ונפגש עם האפיפיור יוחנן פאולוס השני ב-1993. חזר לכהן כרב הראשי של תל אביב-יפו ב-2005 ופרש ב-2017.

ב-2008 מונה ליו״ר מועצת יד ושם. זכה בפרס ישראל ב-2005 ובאות לגיון הכבוד הצרפתי ב-2011, וכתב ספר זיכרונות על השואה.