יצחק לאור

יצחק לאור נולד ב-1948 בפרדס חנה-כרכור

יצחק לאור נולד בפרדס חנה ב-11 באפריל 1948. אביו, יוזף לאופר, נולד בבילפלד שבגרמניה למשפחה מגליציה ועלה לארץ ישראל ב-1934. אמו עלתה מריגה שבלטביה.

הוא גדל בגבעתיים והיה פעיל בתנועות הנוער ״הנוער העובד״ ו״התנועה המאוחדת״. את שירותו הצבאי עשה בנח״ל. בהמשך למד ספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב, וכתב שם ב-1999 עבודת דוקטורט על הקומדיה של חנוך לוין.

לאור הצטרף לשמאל הישראלי החדש והתנגד לנוכחות הישראלית בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. ב-1972 סירב לשרת במילואים בסיני וישב בכלא צבאי. ב-1973 הרשיע אותו בית המשפט הצבאי בשכם, יחד עם מפגינים נוספים, בקיום הפגנה בלתי חוקית.

עד 2008 פרסם 10 ספרי שירה, 3 רומנים, 3 אסופות סיפורים, 2 ספרי מסות ומחזה 1. מ-1998 היה מבקר ספרות ב״הארץ״, ולימד באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. בין 2005 ל-2011 ערך את כתב העת ״מטעם״.

ב-2010 ושוב ב-2021 האשימו אותו כמה נשים בהטרדה מינית, ואחת מהן באונס. בעקבות ההאשמות ב-2021 הופסקה עבודתו ב״הארץ״. הוא פרש לגמלאות ב-2018, נשוי ואב לבן ומתגורר בתל אביב.