זאב בן־חיים

זאב בן־חיים נולד ב-1907 במושצ'יסקה

נולד בשם זאב וולף גולדמן בעיירה מושצ׳יסקה שבגליציה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו־הונגרית. בנעוריו למד לימודי יהדות ולימודים כלליים, ובהמשך סיים תיכון.

למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו וקיבל תואר דוקטור בבלשנות שמית. ב-1931 שהה שנה בארץ ישראל ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שהגיש ב-1932 עסקה בשמות הפרטיים בכתובות הנבטיות, וב-1933 הוסמך לרבנות.

בסוף 1933 עלה לארץ ישראל ומונה למזכיר ועד הלשון העברית, שם עבד עם חיים נחמן ביאליק. מ-1948 לימד לשון עברית באוניברסיטה העברית, ב-1955 נעשה פרופסור מן המניין, וב-1976 פרש. בין 1955 ל-1965 ערך את כתב העת ״לשוננו״.

ב-1961 נעשה סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית ועמד בראש מפעל המילון ההיסטורי עד 1992. בין 1957 ל-1977 פרסם את מחקרו ״עברית וארמית נוסח שומרון״ בחמישה כרכים. בשנים 1973 עד 1981 כיהן כנשיא האקדמיה.

ב-1990 הדליק משואה בטקס יום העצמאות. התגורר בירושלים עד מותו ב-2013. היה נשוי לציפורה ואב ל-2 בנות.