זאב חנוך ארליך

זאב חנוך ארליך נולד ב-1953

זאב חנוך ארליך נולד ב-1953 להדסה ולישראל ארליך. אביו היה חסיד סוכטשוב שערך ספרים על תולדות גדולי ישראל מפולין. הוא התחנך במוסדות הציונות הדתית ולמד בישיבת הכותל בירושלים.

הוא קיבל תואר ראשון בתלמוד ובהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומטורו קולג׳. בצה״ל שירת כקצין חי״ר ונפצע במלחמת יום הכיפורים. בשנים 1988-1991 שירת כקצין מודיעין בגזרת יהודה.

הוא גר בעפרה והיה ממייסדי בית ספר שדה עפרה. הוא עבד כמורה דרך וחוקר, פרסם עשרות מחקרים וכתב מדור קבוע ב״מקור ראשון״. הוא חקר את העיר העתיקה של שכם ומערכות המים שמתחתיה, והרצה במכון לנדר ובמכללת אורות ישראל.

הוא הדריך חיילים וקצינים ותיעד אתרי עתיקות ביהודה ושומרון באישור צה״ל. אחרי מבצע שובו אחים ב-2014 היה שותף להקמת יחידת ״הר ציון״, ובהמשך היה ממקימי יחידת מרעול. היה נשוי לתמר ואב ל-3 בנים ו-3 בנות.

ב-20 בנובמבר 2024 הצטרף לכוח של חטיבת גולני ליד הכפר שמע בלבנון ונהרג במארב במבצר צלבני. לאחר מותו הוכר כחלל מערכות ישראל ונקבר בעפרה. חקירת מצ״ח בדקה את נסיבות כניסתו ללבנון כאזרח.