צבי לרון

צבי לרון נולד ב-1927 בצ'רנוביץ

לרון נולד ב-6 בפברואר 1927 למשפחה יהודית בצ'רנוביץ, אז ברומניה. בגיל 6 עבר עם משפחתו לרדאוץ. במלחמת העולם השנייה גורש עם משפחתו למחנות בטרנסניסטריה, שם עבד במפעל שהפעיל דודו במוגילב והיה לחרט מוסמך.

אחרי המלחמה השלים את לימודי התיכון, וב-1945 החל ללמוד רפואה בטימישוארה. היה פעיל בארגון הסטודנטים הציוני ״חשמונאה״ ועזב את רומניה ב-1947 כדי להגיע לארץ ישראל. ב-1952 סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בבית החולים רמב״ם בחיפה.

בשנים 1954 עד 1957 התמחה באנדוקרינולוגיה של ילדים בבית החולים מסצ'וסטס ג'נרל בבוסטון ובבית החולים לילדים בפיטסבורג. ב-1957 שב לישראל וניהל את המכון לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית בבילינסון עד 1992. הקים גם את המרכז הארצי לסוכרת נעורים והיה מראשוני המורים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

ב-1966 תיאר עם עמיתיו סוג של ננסות שבו רמת הורמון הגדילה גבוהה, שנקרא לימים תסמונת לרון. היה ממייסדי אגודות בינלאומיות בתחומו וערך כמה כתבי עת. בהמשך ניהל את היחידה למחקר אנדוקרינולוגי וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים. הוא נשוי לטובה.