פעילות סמויה נגד שודדי עתיקות חשפה מפעל בן 2,000 שנה בהר הצופים

מתקן גדול לייצור כלי אבן מתקופת הבית השני נחשף במדרונות המזרחיים של הר הצופים בירושלים, במהלך פעילות סמויה שהסתיימה במעצר כנופיה מאורגנת של שודדי עתיקות. כך הודיעה רשות העתיקות. בית המלאכה נמצא בתוך מערה תת קרקעית, ובו מאות שברים של כלי אבן, מוצרים לא גמורים ופסולת ייצור.

באתר יש גם בורות מים גדולים, מחצבת אבן גיר ומקווה טהרה. לדברי הרשות, אלה מעידים שמדובר במרכז תעשייתי ודתי משמעותי לפני כ-2,000 שנה. הגילוי הגיע מתוך חקירה סמויה בחשד לשוד עתיקות באתר ראס תמים. פקחי היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות החלו לעקוב אחרי המקום אחרי שאיתרו סימני חפירה טריים ונסיונות להיכנס לחללים תת קרקעיים. אחרי שבועות של מעקב פשטו הפקחים על המקום בשעת לילה מאוחרת ועצרו חמישה חשודים, חלקם בתוך המערה ואחרים מעליה, ששימשו כצופים ושומרים. אצל החשודים נמצאו גנרטור, כלי חציבה וגלאי מתכות. החשודים נחקרו והודו, וצפויים להיות מואשמים בחפירה בלתי חוקית ובפגיעה באתר עתיקות, עבירות שהעונש עליהן עד חמש שנות מאסר.

למה ייצרו כוסות מאבן

כלי אבן הם סימן היכר של החיים היהודיים בשלהי ימי הבית השני, והסיבה היא הלכתית ולא אסתטית. לפי הפרשנות של חז"ל, אבן אינה מקבלת טומאה כמו כלי חרס, ולכן משקי בית שהקפידו על טהרה העדיפו כוסות, קערות וצנצנות מאבן גיר רכה לאחסון ולהכנת מזון, כפי שהסבירה Biblical Archaeology Society בפברואר 2026. באותו פרסום נכתב שרבים מהכלים נושאים חריצים מעגליים של עיבוד במחרטה, עדות לייצור מתוקנן ומאורגן ולא למלאכת בית. עוד צוין ששש כדי האבן המופיעות בסיפור החתונה בכנא בברית החדשה מתוארות כמיועדות לטקסי טהרה יהודיים. מקורות חז"ל תיארו מאוחר יותר את התפשטות ההקפדה הזו כ"פרצה טהרה בישראל", תיאור שמתיישב עם ממצאים ארכיאולוגיים של מקוואות בבתים, בכפרים ולאורך דרכי העלייה לרגל.

הדרך שעליה ישב בית המלאכה

ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד עתיקות, אמר שהממצא משלים תמונה ואינו עומד בפני עצמו. בתי מלאכה לייצור כלים מאבן גיר כבר מוכרים בהרי יהודה, אחד מהם נמצא באזור הר הצופים בעת סלילת מנהרת נעמי שמר, ואחר נחשף מצפון לירושלים של ימינו, בכפר חיזמה. לדבריו, החשיבות של הממצא הנוכחי היא בכך שמצטיירת עכשיו תמונה אזורית רחבה. ריכוז בתי המלאכה, הקברים, בורות המים, המקוואות והמחצבות מחזק את ההערכה שהאזור שכן על הדרך העתיקה המרכזית שבה עלו יהודים לרגל מבקעת הירדן, מיריחו, מעבר הירדן ומאזור ים המלח, הכניסה המזרחית לעיר. ארכיאולוגים מעריכים שהכלים שיוצרו שם נמכרו בירושלים לתושבים ולעולי רגל.

היחידה שביצעה את המעצרים

היחידה למניעת שוד עתיקות היא זרוע מקצועית של רשות העתיקות, ובין עובדיה ארכיאולוגים, קציני מודיעין לשעבר ומומחה סייבר. היא משתפת פעולה עם האינטרפול ועם משרד ביטחון המולדת האמריקאי. ביחידה מעריכים שכ-20,000 ממצאים מישראל נסחרים בשוק הלא חוקי מדי שנה, בזמן שהיא מנסה לפקח על יותר מ-33,000 אתרי עתיקות, לפי פרופיל שפורסם על היחידה. לפי החוק בישראל מותר לסחור רק בממצאים שהיו כבר במחזור לפני חוק העתיקות מ-1978. כל ממצא שנמצא מאז הוא רכוש המדינה ויש למסור אותו בתוך 15 יום, והשימוש בגלאי מתכות לאיתור עתיקות ללא רישיון אסור, כפי שפירט "טיימס אוף ישראל" באפריל 2025.

שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, הציג את הפרשה במונחים לאומיים. הוא כינה את בית המלאכה חלון לעולם שנשמר מתחת לאדמה, ואמר שנסיונות לשדוד עתיקות הם נסיון לגנוב זהות ולא עבירת רכוש רגילה.

מה עדיין לא ברור

הרשות לא מסרה את שמות חמשת החשודים, לא ציינה אם שוחררו או נעצרו, ולא נקבה במועד להגשת כתבי האישום הצפויים. היא גם לא מסרה מה גודלו של מכלול המערות, כיצד יישמר האתר מעתה, ואם בית המלאכה ייחפר במלואו או יכוסה מחדש. עוד לא נמסר כמה זמן נמשך השוד לפני שהפקחים הבחינו בסימני החפירה הטריים.