אזעקות חדירת כלי טיס נשמעו באצבע הגליל, צה"ל: זיהוי שגוי

אזעקות נשמעו זמן קצר אחרי חצות בקבוצת יישובים בצפון הרחוק, בהתרעה שהוגדרה במערכת כחדירת כלי טיס עוין. דובר צה"ל מסר בהודעה ראשונית כי הופעלו אזעקות בכמה אזורים בצפון הארץ בעקבות חדירת כלי טיס עוין, וכי הפרטים בבדיקה.

תוך דקות שינה הצבא את ההערכה. דובר צה"ל מסר כי ההתרעה "אותרה כזיהוי שגוי", כלומר האיתור שהפעיל את האזעקות לא התאים לכלי טיס שחדר בפועל למרחב האווירי. פיקוד העורף כבר הודיע קודם לכן לתושבים שהאירוע הסתיים ושמי שנמצא במרחב מוגן יכול לצאת.

באילו יישובים נשמעו האזעקות

ההתרעות שהופצו במערכת ההתרעה של פיקוד העורף כללו חמישה יישובים באזור שמוגדר כקו העימות, רצועת השטח הישראלי הסמוכה לגבול לבנון. ההתרעה הראשונה, בשעה 0:24, כללה את ע'ג'ר. אחריה הגיעו בשעה 0:25 כפר יובל ומעיין ברוך, בשעה 0:26 הגושרים ובשעה 0:27 בית הלל. הודעת סיום האירוע בשעה 0:31 מנתה את כל חמשת היישובים והוסיפה את ההנחיה הרגילה לפעול לפי הוראות פיקוד העורף אם תתקבל התרעה או הנחיה נוספת.

מדובר ביישובים קטנים באצבע הגליל, הרצועה הצפונית הצרה שבין גבול לבנון במערב לרמת הגולן במזרח. ע'ג'ר הוא כפר עלאווי היושב על הגבול עצמו. כפר יובל, מעיין ברוך, הגושרים ובית הלל הם קיבוצים ומושבים באותו אזור. שירות ההתרעות של ynet דיווח על הודעת פיקוד העורף שהאירוע הסתיים ותושבי אצבע הגליל יכולים לצאת מהמרחבים המוגנים.

מה משמעות התרעת כלי טיס עוין

מערכת ההתרעה בישראל מבחינה בין סוגי איומים, והניסוח משנה לתושבים שמחליטים כיצד לפעול. התרעת רקטות או טילים נותנת חלון של שניות להגיע למרחב מוגן. הקטגוריה שבה נעשה שימוש כאן, חדירת כלי טיס עוין, מתייחסת לכלי טיס בלתי מאוישים, וההנחיה זהה: להיכנס מיד למרחב מוגן. מכיוון שכטב"מים טסים לאט ונמוך יותר מרקטות, התרעות מסוג זה יכולות לכסות שטח רחב יותר ולהישאר פעילות זמן ארוך יותר בזמן המעקב אחר הגוף.

כל בית בישראל שנבנה בעשורים האחרונים חייב בממ"ד, ובמבנים וביישובים ותיקים יותר מסתמכים על מקלטים משותפים ועל מרחבים מוגנים ציבוריים. פיקוד העורף מפיץ התרעות בצופרים, באפליקציה ובמסרונים, והתיוג הגיאוגרפי בהודעות מתייחס לאזורי התרעה מוגדרים ולא לגבולות מוניציפליים.

כך נבדלו הדיווחים

הגופים שדיווחו על האירוע תיארו את הגורם לו במונחים מעט שונים, מה שמשקף את השינוי בהערכה תוך כדי האירוע. הודעות צה"ל התייחסו לאורך כל הדרך לכלי טיס עוין. "טיימס אוף ישראל" דיווח שהאזעקות הופעלו בעקבות מה שהצבא הגדיר כזיהוי שגוי של כטב"ם בכמה יישובים בישראל סמוך לגבול לבנון. N12 דיווח תחילה שאזעקות נשמעות לאורך קו העימות בשל חדירת כלי טיס עוין, ולאחר מכן שההתרעות בגליל היו בשל חשד לכטב"ם ושפיקוד העורף הנחה את התושבים להיכנס למרחבים מוגנים. בעדכון מאוחר יותר מסר N12 שהצבא ייחס את האזעקות בצפון לזיהוי שגוי.

אף דיווח לא תיאר יירוט, פגיעה, נפגעים או נזק. הגרסה הפומבית של הצבא היא שהאיתור עצמו היה שגוי, ולא שכלי טיס תקף.

מדוע מתרחשים זיהויים שגויים

זיהוי שגוי הוא המונח המקובל בקרב גורמי הביטחון בישראל כשמערך ההגנה האווירית והאיתור קולט גוף שבדיעבד מתברר כי לא היווה איום. הצבא פרסם תיקונים כאלה גם אחרי התרעות קודמות. באזור הגבול הצפוני, שבו מכ"מי גילוי סורקים ברציפות את המרחב האווירי הנמוך, התרעה עשויה לצאת אוטומטית עוד לפני שהושלמה הערכה אנושית. הנוהג בצה"ל, שניכר גם במקרה הזה, הוא לפרסם הודעה ראשונית בזמן הבדיקה ולאחריה הודעת המשך כשההערכה מתגבשת.

מה הדיווחים לא אומרים

החומר שפרסמו הצבא וכלי התקשורת בישראל מותיר כמה שאלות פתוחות. לא נאמר מה בדיוק קלטה מערכת האיתור, אם היה מעורב גוף פיזי כמו ציפור, כלי טיס אזרחי או תופעת מזג אוויר, ואם הופעלה מערכת הגנה אווירית ישראלית כלשהי. לא צוין גורם ששיגר משהו, ולא נקשר שום ארגון להתרעה.

הדיווחים גם לא מציינים כמה תושבים נכללו באזורי ההתרעה, כמה אנשים נכנסו למרחבים מוגנים, ואם האירוע הוביל לבדיקה של מערכת ההתרעה. אין בחומר התייחסות מצד גורמים לבנוניים או מצד ארגון הפועל מעבר לגבול, ואין אינדיקציה אם הצבא מתכוון לפרסם ממצאים נוספים.