הרצוג קיצר את תקופת מחיקת הרישום הפלילי של אלאור אזריה

נשיא המדינה יצחק הרצוג חתם בערב 19 בספטמבר על החלטה לקצר את התקופה שנותרה עד מחיקת הרישום הפלילי של אלאור אזריה, החייל לשעבר שהורשע ונשא עונש מאסר על ירי למוות בתוקף פלסטיני פצוע שכבר נוטרל. ynet דיווח כי שר הביטחון ישראל כץ תמך בבקשה, הרמטכ"ל אייל זמיר התנגד לה, והרצוג הכריע לטובת הבקשה.

בהודעה שהפיץ בית הנשיא ופרסם העיתונאי עמית סגל אמר הרצוג כי בחן את התיק כולו והגיע למסקנה שהנסיבות, חלוף הזמן והחרטה שהביע אזריה מצדיקים לאפשר לו לפתוח דף חדש. ההודעה קישרה את התזמון ללוח העברי, ונאמר בה שההחלטה התקבלה ברוח הימים האלה ומתוך אמונה בחשיבות התיקון, הפיוס וההמשך.

מי הוא אלאור אזריה

אזריה היה חייל בשירות סדיר, חובש קרבי, כשירה בתוקף פלסטיני שנפצע ונוטרל. הוא הורשע בהריגה בבית דין צבאי וריצה עונש מאסר. "ג'רוזלם פוסט" תיאר את צעד הנשיא כחנינה שניתנה לקראת יום כיפור ומוחקת את הרישום הפלילי. הפרשה פילגה אז את דעת הקהל בישראל בין מי שראו חייל שמפקדיו הפקירו אותו ובין מי שראו הפרה ברורה של הוראות הפתיחה באש.

על מה בדיוק חתם הנשיא

הדיווחים משתמשים בניסוחים שונים לאותו מעשה, וההבדל חשוב. ynet, סגל וערוץ הטלגרם אבו עלי אקספרס מתארים מחיקה, או קיצור של תקופת המחיקה, של הרישום הפלילי, ולא חנינה חדשה על העבירה עצמה. הכותרת ב"ג'רוזלם פוסט" מגדירה זאת כחנינה שמוחקת את הרישום. בדין הישראלי הרשעה פלילית נותרת ברישום מספר שנים קבוע עד שהיא נמחקת, ולנשיא יש סמכות לקצר את התקופה. אזריה כבר סיים לרצות את עונשו, ולכן מה שעמד על הפרק הוא הרישום ולא חירותו.

תפקיד הנשיא בישראל

תפקיד נשיא המדינה הוא בעיקרו ייצוגי. הנשיא אינו קובע מדיניות ואינו שולט בתקציבים, אך מחזיק בסמכות החסד, ובכללה חנינות וקיצור תקופות של רישום פלילי, שמופעלת בדרך כלל על פי המלצת משרד המשפטים והגורמים הרלוונטיים. ברק רביד כתב ב-X כי כוחו הפוליטי של התפקיד מוגבל, אבל משקלו הנורמטיבי משמעותי והוא מייצר מסר ציבורי על מה שנחשב מקובל.

עמדת צה"ל והמחלוקת עליה

כאן הדיווחים סותרים זה את זה בגלוי. אבו עלי אקספרס דיווח כי הרצוג קיבל את בקשתו של כץ לבטל את הרישום בניגוד לעמדת צה"ל. גם ynet הציג את ההחלטה כמנוגדת לעמדת הרמטכ"ל.

רביד כתב ב-X כי בבית הנשיא תדרכו עיתונאים שההחלטה לא סתרה את עמדת הרמטכ"ל, מפני שלפי אותו תדריך הוא לא הביע עמדה בהליך כלל. רביד דחה זאת והפנה למה שתיאר כמסמך רשמי מלשכת הרמטכ"ל, שנושא תאריך שני חודשים קודם לכן, ובו נכתב כי עמדת ראש אגף כוח האדם והרמטכ"ל היא שאין לקבל את הבקשה, בין היתר משום שהמבקש נמנע מהבעת חרטה ומנטילת אחריות, כעשור לאחר הרשעתו. לפי החומר הזמין, בית הנשיא לא הגיב למסמך הזה.

תגובות

כץ בירך על התוצאה וכינה אותה החלטה הומאנית וראויה, לפי ynet. רביד, בסדרת פוסטים ב-X, כינה את הצעד מצער, פופוליסטי ומזיק, וטען שאזריה הפר את הוראות הפתיחה באש ואת ערכי הצבא, וששמירה על שלטון החוק היא צורך במדינה שנמצאת במלחמה. בפוסט נוסף קישר את ההחלטה לתבנית רחבה של שימוש בכוח קטלני, ובאחרים טען שהיא סוללת לאזריה את הדרך להתגייס למשטרה ומשמשת ניסוי כלים לקראת חנינה אפשרית לראש הממשלה בנימין נתניהו. אלה דעות שהביע, לא עובדות מדווחות.

מה שהדיווחים לא אומרים

בחומר אין את הנוסח המלא של המסמך המשפטי, אין את משך תקופת המחיקה המקורית ואין כמה ממנה קוצר. לא נאמר מי עוד נשאל, אם משרד המשפטים או הפרקליט הצבאי הראשי הגישו עמדה, ומה כתב אזריה בבקשתו. החרטה שהזכיר הנשיא אינה מצוטטת ואין לה תאריך, ואין הסבר לסתירה בינה לבין המסמך שפרסם רביד ובו נכתב שלא הובעה חרטה. בדיווחים אין תגובה של לשכת הרמטכ"ל לתדריך בית הנשיא, ואין תגובה של אזריה או משפחתו.