הרצוג נפגש עם עלייב ועם שר החוץ של בחריין בפסגה בבאקו

הנשיא יצחק הרצוג נסע ביום רביעי, 14 באוקטובר 2026, לבאקו, בירת אזרבייג'ן, כדי להשתתף בפסגה השביעית של הוועידה לאינטראקציה ולצעדים לבניית אמון באסיה (CICA). בביקור נפגש עם נשיא אזרבייג'ן אילהאם עלייב ועם שר החוץ של בחריין, ד"ר Abdullatif bin Rashid Al Zayani, כך לפי הודעות דוברות הנשיא.

"ג'רוזלם פוסט" דיווח כי משלחות איראן, טורקיה, כווית, פקיסטן והרשות הפלסטינית יצאו מהוועידה בזמן שהרצוג נאם, ואמיר קטאר נשאר באולם. הודעות הממשלה שהגיעו לידינו אינן מזכירות את היציאה.

מה תוכנן בביקור

בית הנשיא תיאר ביקור של יום וחצי. בהודעה שפורסמה מראש נמסר כי הרצוג ינאם במליאת הפסגה, יקיים כמה פגישות עם מנהיגים המשתתפים בה ויחתום את הביקור בפגישה עם ראשי הקהילה היהודית באזרבייג'ן.

תפקיד הנשיא בישראל ייצוגי ברובו, ואת מדיניות החוץ השוטפת מנהלת הממשלה. נסיעות נשיאותיות כאלה משמשות בדרך כלל לשימור קשרים ולייצוג המדינה בכינוסים שבהם מצופה נוכחות של ראש מדינה.

מה זה CICA

CICA היא פורום רב-לאומי שמטרתו המוצהרת היא לקדם שיתוף פעולה וקשרים הדוקים יותר בין מדינות אסיה. אזרבייג'ן עומדת כיום בראשו, ולפי ההודעות הישראליות הרצוג הגיע לפסגה בבאקו בהזמנת עלייב. לדברי בית הנשיא, עלייב אמר להרצוג שארצו ממשיכה לפעול לבניית אמון בין המדינות החברות ולקידום שיתוף פעולה מעשי ביניהן.

הפורום כולל מדינות בעלות עמדות שונות מאוד כלפי ישראל, ובהן איראן, שאין לה יחסים עם ישראל. לכן פסגה כזו מושיבה נציגים ישראלים באותו אולם עם ממשלות העוינות לה בגלוי. זה הרקע ליציאה שדווחה.

הפגישה עם עלייב

שני הנשיאים נפגשו בארמון הנשיאות בבאקו. לפי הסיכום הישראלי, הם שוחחו על דרכים להעמיק את מה ששני הצדדים מכנים יחסים אסטרטגיים, על ההתפתחויות האחרונות באזור ועל האינטרס המשותף ביציבות ובביטחון אזוריים. הרצוג תיאר את אזרבייג'ן כמודל ליציבות וכקול מוערך בזירה הבינלאומית.

בהודעה שפרסמה לשכתו כינה הרצוג את הקשר בין המדינות "יחסים ייחודיים" שהוכיחו את ערכם "גם בזמנים מורכבים", והודה לעלייב על אירוח הפסגה. אזרבייג'ן, מדינה שרוב תושביה מוסלמים והגובלת באיראן לחוף הים הכספי, היא מהשותפות הקרובות של ישראל באזור הרחב, וביקורים ברמה נשיאותית חוזרים ונשנים ביחסים.

הפגישה עם שר החוץ של בחריין

הרצוג נפגש בבאקו גם עם Al Zayani. לפי בית הנשיא, השניים דנו בחיזוק הסכמי אברהם כדי להרחיב את השלום ואת שיתוף הפעולה באזור. במסגרת ההסכמים כוננו בחריין וכמה מדינות ערביות נוספות יחסים רשמיים עם ישראל.

לפי אותה הודעה, הרצוג הדגיש את החשיבות שישראל מייחסת לקשריה עם בחריין, שיבח את המלך חמד בן עיסא אל ח'ליפה ואת ממשלת בחריין ושלח איחולים למלך ולעם הבחרייני. ההודעה אינה מביאה את דברי Al Zayani.

"ג'רוזלם פוסט" פרסם גם מאמר פרשנות על חשיבות הפגישות עם אזרבייג'ן ובחריין. לרשותנו עמדו רק הכותרת והפתיחה שלו.

היציאה שדווחה

התיאור של יציאת המשלחות מבוסס על דיווח יחיד של "ג'רוזלם פוסט", ומה שעמד לרשותנו הוא הכותרת שלו. לפיה יצאו איראן, טורקיה, כווית, פקיסטן והרשות הפלסטינית, ואמיר קטאר לא יצא. כווית וקטאר הן מדינות מפרץ ערביות כמו בחריין, אבל בניגוד לבחריין לאף אחת מהן אין יחסים רשמיים עם ישראל.

מה הדיווחים אינם מפרטים

אף אחד מהחומרים שבידינו אינו מביא את תוכן נאומו של הרצוג במליאה. לא ברור אם המשלחות יצאו יחד או כל אחת לחוד, מי בדיוק ייצג אותן באולם, אם חזרו אחר כך ואם מישהי מהממשלות הסבירה את הצעד. הודעות הממשלה אינן מזכירות את היציאה כלל, ובחומר אין תגובה של בית הנשיא לכך.

הדיווחים גם אינם מציינים את שמות המנהיגים האחרים שהרצוג היה אמור לפגוש מלבד עלייב ו-Al Zayani, ואינם מתארים את הפגישה עם הקהילה היהודית באזרבייג'ן. הגרסאות של בחריין ושל אזרבייג'ן לפגישות אינן בין המקורות.