כך הפכה איראן צ'טבוטים לכלי נשק נגד ישראל

איראן מכניסה בינה מלאכותית לפעילות ההשפעה החשאית שלה נגד ישראל ונגד חברות במערב, כך לפי מומחים שדיברו עם סוכנות הידיעות הישראלית The Press Service of Israel (TPS-IL), שעל הדיווח שלה מבוסס הכתוב כאן. לדבריהם, השינוי אינו במטרות אלא בכלים: זהויות בדויות שנקראות כמו אנשים אמיתיים, תוצרים רהוטים בכמה שפות בבת אחת, וכמות חומר שמפעילים אנושיים לבדם לא היו מסוגלים לייצר.

מה שהופך את השינוי למשמעותי, אמרו האנליסטים ל-TPS-IL, הוא ההקשר. טהרן מדכאת גל מחאות נרחב נגד השלטון בבית, ובמקביל מעגנת את הבינה המלאכותית במדיניות הלאומית. "אין היום יכולת לזהות באופן שיטתי מסעי השפעה מונעי בינה מלאכותית", אמר דני ציטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתל אביב, ששירת 25 שנה במודיעין הביטחוני הישראלי, בין היתר כראש ענף איראן. לדבריו, המשטר משתמש בטכנולוגיה כדי לייצר רושם של תמיכה ציבורית רחבה, מנפח בתמונות את גודל הקהל ומציג את המפגינים כפורעי חוק. "אנשים נהרגים ברחובות", אמר ל-TPS-IL. "אבל כשהכול סגור בתוך איראן, הבינה המלאכותית מקלה על שכנוע קהלים בחוץ".

למה טהרן עיגנה את הבינה המלאכותית במדיניות המדינה

העניין אינו מוגבל להאקרים עצמאיים. ניתוח שפרסם בדצמבר 2025 המכון הירושלמי לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), פרי עטו של ד"ר אבי דוידי ומצוטט לאורך דיווח TPS-IL, מתחקה אחר המהלך עד לצמרת השלטון האיראני. לפי הניתוח, המנהיג העליון איתאללה עלי ח'מינאי הגדיר באפריל 2025 את הבינה המלאכותית כעדיפות אסטרטגית לאומית, והזהיר שאיראן חייבת להיות מפתחת ולא צרכנית של הטכנולוגיה. JISS מתארך את אישור המסמך הלאומי לבינה מלאכותית בפרלמנט ליוני 2024, ואת הקמת הארגון הלאומי לבינה מלאכותית תחת לשכת הנשיא לאוקטובר 2025, ומציין שמפקדי משמרות המהפכה דיברו בפומבי על שילוב בינה מלאכותית במערכות נשק ובמערכות תקיפה.

המבצעים האיראניים שחברות מערביות כבר חשפו בשמם

חלק מהפעילות מתועד בידי החברות שבמוצריהן נעשה שימוש. רשת השפעה איראנית המסומנת Storm-2035 נחסמה מ-ChatGPT בידי OpenAI באוגוסט 2024, לאחר שהשתמשה בכלי כדי לייצר מאמרים ותגובות ברשתות באנגלית ובספרדית, שהופצו בתריסר חשבונות ב-X, בחשבון אינסטגרם אחד ובחמישה אתרים שהתחזו לאתרי חדשות רגילים. החומרים עסקו במלחמה בעזה, במרוץ לנשיאות בארצות הברית, בפוליטיקה הוונצואלית ובעצמאות סקוטלנד, לצד פוסטי אופנה ויופי שנועדו להקנות מראה אותנטי. ב-OpenAI מסרו אז שלא נמצאה עדות לכך שהתכנים הגיעו לקהל משמעותי.

אשכול שני, שגוגל עוקבת אחריו בשם APT42 ואשר Mandiant העריכה במאי 2024 כי הוא פועל מטעם ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, מתמחה בהתחזות ולא בכמות. חוקרי גוגל מתארים שבועות של התכתבות סבלנית עם יעדים בעיתונות, באקדמיה ובארגוני זכויות אדם, דומיינים מזויפים הדומים בכתיב לאתרי "וושינגטון פוסט" ו"ג'רוזלם פוסט", דפי התחברות מזויפים של גוגל ומיקרוסופט, ושיטות לעקיפת אימות דו-שלבי. הניתוח של דוידי מוסיף קבוצה שלישית, הפרסונה CyberAv3ngers הקשורה למשמרות המהפכה, שלפי דיווחו השתמשה בכלים גנרטיביים כדי לחקור פרצות ולהאיץ איסוף מודיעין נגד מערכות בקרה תעשייתיות, ולא כדי להמציא שיטות תקיפה חדשות.

OpenAI ו-Google Cloud לא השיבו לפניות TPS-IL.

שנת בחירות בישראל מעלה את הסיכון

ציטרינוביץ' אמר שפעילות ההשפעה האיראנית התעצמה אחרי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ושהבינה המלאכותית סגרה את פערי השפה והתרבות שבעבר הקלו על זיהוי מסעות כאלה. "כל מה שראינו, מפריצה לטלפונים ועד מסעות חשאיים ברשתות, פועל לפי אותו היגיון", אמר. "המטרה היא להחליש את החברה הישראלית מבפנים". ישראל אמורה ללכת לבחירות כלליות עד סוף אוקטובר; מועד הקלפי נקבע ל-27 באוקטובר 2026, בתום הכנסת הראשונה מאז 1988 שמכהנת קדנציה מלאה של ארבע שנים. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כבר קבע שההיערכות הישראלית מול התערבות זרה בבחירות האלה לקויה.

לא כל המרואיינים בדיווח TPS-IL הביעו חשש זהה. אלכס גרינברג, חוקר איראן ב-JISS, טען שנקודות עיוורון אידיאולוגיות ממשיכות לחשוף את המבצעים האיראניים: "הדמוניזציה שלהם את ישראל מונעת מהם להבין את החברה הישראלית עד הסוף, ולא פעם חושפת את מסעי ההשפעה שלהם". מורן אלאלוף, חוקרת עצמאית של איראן, הגדירה את הבינה המלאכותית כמכפיל כוח ואמרה שטהרן כנראה מפתחת יכולות עצמאיות בשיתוף סין ורוסיה, ובינתיים מנצלת כלים מערביים. ד"ר דניאל כהן ממכון אבא אבן באוניברסיטת רייכמן תיאר את השלב הבא אחרת: "זו הולכת להיות מלחמה על הידע עצמו. האיראנים ינסו לשתול מסרים בתוך המקורות שמאמנים את מודלי הבינה המלאכותית".

מערך הסייבר הלאומי מסר ל-TPS-IL שהוא פועל "מסביב לשעון" מול איומי סייבר, וכי "בסופו של דבר, מודעות הציבור היא קו ההגנה הראשון מפני מבצעי השפעה, עם בינה מלאכותית או בלעדיה".

מה עדיין לא ברור

הדיווח אינו מעריך כמה חשבונות או מסעות איראניים נעזרי בינה מלאכותית פועלים כרגע נגד ישראל, ואינו נוקב בשיעור החומר המקוון המכוון לקהל ישראלי שמיוצר במכונה. הוא אינו קובע אם זוהה מבצע ישראלי ספציפי הקשור לבחירות, אלא רק שמומחים סבורים שכזה סביר. גם הטענה שחזרה אצל כמה מהחוקרים, שהיקף הפעילות האיראנית בתוך ישראל גדול בהרבה מזה שבחו"ל, אינה מכומתת.