יירוטים בגליל העליון שוגרו לעבר מטרה שצה"ל מגדיר כזיהוי שגוי

אזעקות חדירת כלי טיס עוין נשמעו הלילה ביישובים לאורך הגבול הצפוני, וצה"ל מסר כי שוגרו טילי יירוט לעבר מטרה אווירית חשודה שככל הנראה חצתה לשטח ישראל מלבנון. בהודעה שפורסמה בזמן שהאירוע עדיין התנהל, מסר דובר צה"ל כי תוצאות היירוט בבדיקה וכי לא דווח על נפגעים.

כמה שעות לאחר מכן עדכן הצבא את הגרסה. מבדיקה ראשונית עולה, מסר הדובר, כי היירוטים שוגרו ככל הנראה לעבר מטרה שגויה. עמנואל פביאן, הכתב הצבאי של "טיימס אוף ישראל", דיווח כי הצבא הגדיר את העצם שזוהה מעל גבול לבנון "זיהוי שגוי", וכי האזעקות הראשונות היו אפוא אזעקות שווא.

מה אמרו האזעקות, ואיפה

ההתרעות הועברו על ידי פיקוד העורף, ששולח התרעות לטלפונים ניידים ולצופרים לפי יישוב. בהודעות הלילה סווגה ההתרעה כחדירת כלי טיס עוין, הניסוח שמשמש בישראל לרחפנים ולכלי טיס אחרים ולא לרקטות, והתושבים התבקשו להיכנס מיד למרחב מוגן.

לפי ההתרעות שהועברו, האזעקות הראשונות ב-4:24 כללו את כפר יובל ומעיין ברוך, ואחריהן ב-4:25 את הגושרים. דקה לאחר מכן, ב-4:26, יצאה התרעה נפרדת על ירי רקטות וטילים לדפנה ולגושרים, עם זמן התרעה של 15 שניות. דובר צה"ל מסר כי אזעקות הטילים והרקטות הופעלו בעקבות ניסיונות היירוט עצמם, תופעה מוכרת במערך ההתרעה בישראל, שבה שיגור מיירט מייצר את אותה אזעקה כמו נפילה צפויה. ב-4:39 הודיע פיקוד העורף על סיום האירוע ואישר לשוהים במרחבים המוגנים לצאת.

היישובים שנכללו בהתרעה

כל ארבעת היישובים שהוזכרו בהתרעות נמצאים בגליל העליון, ברצועת השטח הקרובה ביותר לגבול לבנון. פביאן דיווח כי היישובים סמוכים לקריית שמונה, העיר הגדולה באזור והמוזכרת ביותר בדיווחים על אירועים בגבול. כפר יובל, מעיין ברוך, הגושרים ודפנה הם יישובים חקלאיים קטנים, קיבוצים ומושבים, מהסוג שמרכיב את רוב ההתיישבות לאורך הגבול.

התרעות פיקוד העורף שייכו אותם לאזור קו העימות. לסיווג הזה יש משמעות מעשית: זמני ההתרעה שם נמדדים בשניות ולא בדקות, ולכן ההתרעה לדפנה ולגושרים ציינה 15 שניות, וההנחיה הקבועה היא להיכנס למרחב מוגן בלי לחכות למידע נוסף.

למה אזעקת רחפן מתנהלת כך

התרעות על חדירת כלי טיס פועלות בהיגיון שונה מהתרעות רקטות. מסלול של רקטה מחושב במהירות ואזור הנפילה ניתן לחיזוי, ואילו כלי טיס קטן ואיטי יכול לשהות באוויר, לשנות כיוון או להתברר כדבר אחר לגמרי. לכן ההודעות הראשונות של הצבא באירועים כאלה קצרות ומסומנות כנמצאות בבדיקה. הפעם הרצף היה גלוי לציבור: דיווח ראשון על יישוב אחד, אחר כך הודעה רחבה יותר על שיגור מיירטים ועל מטרה שהגיעה ככל הנראה מלבנון, ואז הערכה שלא היה כלי טיס עוין כלל.

הניסוח של דובר צה"ל השתנה בשלבים, ממטרה אווירית חשודה למטרה שגויה ככל הנראה. הדיווח של פביאן הרחיק לכת ואמר במפורש שלא היה מדובר ברחפן אויב. שתי הגרסאות עקביות בכיוון, אבל ההערכה שפרסם הצבא מוגדרת כראשונית.

מה הדיווחים לא אומרים

אף אחד מהפרסומים לא מציין מה הראתה בפועל תמונת המכ"ם ולא מסביר מה גרם לזיהוי השגוי. הדיווחים לא מפרטים כמה מיירטים שוגרו, מאיזה סוג, והיכן נפלו שברי מיירטים. הם לא מציינים אם גורם כלשהו בלבנון היה מעורב, ולא נוקבים בשם של ארגון כלשהו בהקשר לאירוע.

אין מידע על נזק, על שיבוש לימודים או עבודה ביישובים למחרת בבוקר, ועל מספר התושבים ששהו במרחבים המוגנים בזמן האזעקה. הצבא לא פרסם הערכה סופית מעבר לראשונית, והדיווחים לא מציינים אם צפויה בדיקה נוספת ומתי. כל הטענות המהותיות על המטרה ועל היירוטים נשענות על הודעות דובר צה"ל, וזמני ההתרעות ורשימת היישובים מגיעים מהתרעות פיקוד העורף.