ישראל התקבלה כשותפה בפורום איי האוקיינוס השקט אחרי ביקור סער בפיג'י

ישראל התקבלה כשותפה (Forum Partner) בפורום איי האוקיינוס השקט, הארגון האזורי המרכזי של מדינות האיים באזור. כך מסר משרד החוץ בהודעה לעיתונות מ-20 באוקטובר 2026. לדברי המשרד, מזכ"ל הפורום, Baron Divavesi Waqa, בישר על כך לשר החוץ גדעון סער.

לפי משרד החוץ, ההחלטה התקבלה בכינוס מנהיגי המדינות החברות בפורום בפלאו. המשרד הציג אותה כתוצאה של בקשה שסער הגיש באופן רשמי ואישי בביקורו בפיג'י ביוני השנה, שבו נפגש עם Waqa.

מה פירוש מעמד של שותף פורום

פורום איי האוקיינוס השקט מאגד ממשלות מרחבי האזור. מלבד החברות בו, הוא מקיים קשרים עם מדינות מבחוץ שאינן חברות אך משתפות איתו פעולה בנושאים מסוימים. מעמד שותף מסוג זה אינו הופך את ישראל לחברה בפורום.

לדברי משרד החוץ, במסגרת מעמדה החדש תשתתף ישראל במה שהפורום מכנה "מסלול השותפות המגזרית" (Sectoral Partnership Stream). המסלול נועד למקד את שיתוף הפעולה בנושאים של עניין משותף, ולא בדיאלוג מדיני רחב. המשרד מנה את התחומים שהוא צופה שיעמדו במרכז: ניהול מים, התפלה, חקלאות, הסתגלות לשינויי האקלים, חדשנות ופיתוח בר-קיימא. לדבריו, אלה תחומים שבהם הידע הישראלי יכול לשרת סדרי עדיפויות שהאזור קבע לעצמו.

לפי ההודעה, ההסדר יוביל גם לגיבוש תוכנית פעולה ומחויבות לשותפות (Partnership Action and Commitment Plan), המכונה תוכנית PACE, שתנוסח יחד עם ישראל. משרד החוץ מסר שהתוכנית נועדה להגדיר תחומים קונקרטיים לעבודה משותפת ולקבוע מנגנון למעקב אחר היישום.

המהלך הישראלי באוקיינוס השקט

משרד החוץ הציג את החלטת הפורום כחלק ממאמץ מדיני רחב יותר. לדבריו, חיזוק הקשרים עם מדינות האיים באוקיינוס השקט הוא אחד מסדרי העדיפויות של סער כשר החוץ.

לפי ההודעה, במסגרת המאמץ הזה פתחה ישראל השנה שגרירות בפיג'י. לדברי המשרד, השגרירות מוסמכת גם לתשע מדינות איים נוספות באוקיינוס השקט, שהוא מתאר כידידותיות לישראל. למדינות איים קטנות אין לרוב משאבים לארח נציגויות זרות רבות, ולכן שגרירות אחת שמשרתת כמה מדינות היא הסדר מדיני נפוץ.

המשרד ציין עוד ששלוש מהמדינות האלה, פפואה גינאה החדשה, פיג'י ונאורו, פתחו שגרירויות בירושלים בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית. מיקום השגרירויות הוא סוגיה טעונה בדיפלומטיה הישראלית. ישראל רואה בירושלים את בירתה, אך רוב המדינות שמקיימות איתה יחסים מחזיקות את שגרירויותיהן במקום אחר. לכן החלטה לפתוח נציגות בעיר נתפסת בישראל כמחווה בולטת של תמיכה.

למה האזור חשוב לישראל

לכל אחת ממדינות האיים יש קול בגופים בינלאומיים כמו האו"ם, וכמה מהן נמנות זה מכבר בעיני דיפלומטים ישראלים עם המדינות האוהדות יותר לישראל. הודעת משרד החוץ אינה טוענת זאת במפורש ומתמקדת בשיתוף הפעולה המעשי, אך פתיחת השגרירויות שהיא מבליטה משקפת את הממד המדיני של הקשר.

התחומים שנזכרו בהודעה, ובעיקר מים, התפלה והסתגלות לשינויי האקלים, הם תחומים שבהם ישראל מקדמת את הטכנולוגיה שלה בעולם כבר שנים. הם גם תואמים חששות שממשלות האיים מעלות לעיתים קרובות בפורומים אזוריים.

מה הדיווחים אינם אומרים

הדיווח מבוסס על מקור אחד: ההודעה של משרד החוץ עצמו. החומר לא כלל הודעה של פורום איי האוקיינוס השקט או של אחת מהממשלות החברות בו. לכן לא ידוע ממנו כיצד הפורום מתאר את ההחלטה, וגם לא אם התקיים דיון בין המנהיגים לפני שהתקבלה.

ההודעה אינה מציינת מתי בדיוק התכנסו המנהיגים בפלאו, אם ההחלטה התקבלה פה אחד ואם מדינה חברה כלשהי הביעה התנגדות. היא אינה מפרטת מי הן תשע המדינות הנוספות שהשגרירות בפיג'י משרתת. אין בה לוח זמנים לניסוח תוכנית PACE, תקציב לשיתוף הפעולה או פירוט של הגופים הישראליים שיבצעו את העבודה. היא גם אינה מציינת כמה מדינות אחרות מחזיקות במעמד של שותף פורום.