ישראל ויוון חתמו על עסקת הגנה אווירית בהיקף 3 מיליארד אירו

ישראל ויוון חתמו על הסכם יצוא ביטחוני בהיקף של כ-3 מיליארד אירו, שבמסגרתו התעשייה הישראלית תקים ליוון מערך הגנה אווירית רב-שכבתי, כך הודיע משרד הביטחון. התוכנית, המכונה ביוון "מגן אכילס", נחתמה בקריית הממשלה בתל אביב על ידי מנכ"ל המשרד, האלוף (מיל') אמיר ברעם, ומקבילו היווני יואניס בוראס.

לפי הודעת המשרד, החבילה כולה מבוססת על מערכות מתוצרת ישראל ועל הניסיון המבצעי שצבר מערך הביטחון הישראלי במלחמה. במשרד הגדירו אותה כעסקת היצוא הביטחוני הגדולה בתולדות היחסים בין ישראל ליוון ואחת הגדולות בתולדות מדינת ישראל. הכתב הצבאי של "טיימס אוף ישראל", עמנואל פביאן, דיווח על אותו סכום ועל אותה רשימת מערכות מרכזיות, בהסתמך על משרד הביטחון.

מה כוללת החבילה

במשרד פירטו את רכיבי העסקה: שרביט קסמים, שפותחה על ידי המנהלת להגנה אווירית באגף המחקר, הפיתוח, האמצעים והתשתית הטכנולוגית (מפא"ת) כשרפאל היא המפתחת הראשית; מערכת ברק MX של התעשייה האווירית; מערכת ספיידר של רפאל; מכ"מים רב-משימתיים לגילוי אווירי מתוצרת אלת"א, חברת בת של התעשייה האווירית; ומערכת שליטה ובקרה לאומית חדשה, שתפותח ברפאל ותחבר בין השכבות הנפרדות.

באותה פגישה נחתם הסכם נפרד וקטן יותר, בהיקף 26 מיליון אירו, לרכש מערכות Drone Dome של רפאל, שלפי המשרד נועדו להגן על אתרים אסטרטגיים מפני כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. "ישראל היום" דיווח, בהסתמך על רויטרס, כי העסקה מרחיבה גם את שיתוף הפעולה התעשייתי וכוללת העברת טכנולוגיה לתעשייה היוונית. גם משרד הביטחון התייחס לכך בתיאור הפעילות הבין-ממשלתית בין שתי מערכות הביטחון.

מה עושות המערכות

שרביט קסמים הוא מיירט המיועד לשכבה האמצעית של מערך ההגנה האווירית הישראלי, בין כיפת ברזל לטווח הקצר ובין משפחת חץ ליירוט מחוץ לאטמוספירה. יו"ר רפאל, פרופ' יובל שטייניץ, אמר בהודעת המשרד כי יוון היא המדינה האירופית השנייה שרוכשת את המערכת. ספיידר היא מערכת ניידת של טילי קרקע-אוויר, וברק MX היא משפחת הגנה אווירית וטילית מודולרית של התעשייה האווירית. במשרד מסרו כי זו הפעם הראשונה שיסופק מערך שלם המכסה איומים מטילים בליסטיים ומטוסים ועד רחפנים עוינים, ולא מערכות בודדות שנמכרות בנפרד.

מי חתם ומי נכח

משרד הביטחון הוא המשרד האזרחי שמנהל את הרכש, היצוא והמחקר עבור צה"ל. בין הנוכחים שפורטו בהודעת המשרד: ראש אגף שיתוף פעולה ביטחוני בינלאומי (סיב"ט), תא"ל (מיל') יאיר קולס, האגף המסדיר ומקדם את היצוא הביטחוני הישראלי; ראש מפא"ת, תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד; ראש המנהלת להגנה אווירית משה פטל; מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן; ומנכ"ל התעשייה האווירית גיא בר לב.

שר הביטחון ישראל כ"ץ קישר את ההסכם לביקור שערך ביוון כאורחו של שר ההגנה היווני ניקוס דנדיאס. "לישראל וליוון אינטרסים אסטרטגיים משותפים והן ניצבות מול אתגרים אזוריים משותפים", אמר כ"ץ בהודעה, והוסיף כי שתי המדינות "ימשיכו להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני והאסטרטגי". ברעם אמר כי עסקאות בין-ממשלתיות בסדר גודל כזה "מניעות את הרחבת קווי הייצור בישראל, בונות מלאים ומחזקות את עצמאות האמל"ח של המדינה".

איפה הדיווחים נחלקים

היקף העסקה מוצג במטבעות שונים בכלי תקשורת שונים. משרד הביטחון, "ישראל היום" ופביאן מציינים כ-3 מיליארד אירו. "ג'רוזלם פוסט" תיאר את ההסכם כעסקה בהיקף של יותר מ-10 מיליארד שקל, וכך גם ערוץ הטלגרם בעברית "אבו עלי אקספרס". הדיווחים אינם מציגים שער המרה ואינם מסבירים את הפער בין שני הנתונים.

גם המסגור שונה. הכותרת ב"ג'רוזלם פוסט" הציגה את העסקה כמכוונת נגד טורקיה. הודעת משרד הביטחון אינה נוקבת בשם מדינה כיעד, מתייחסת בדברי כ"ץ ל"גורמים בעלי שאיפות הגמוניה", ומתארת את יוון כשותפה אסטרטגית מרכזית במזרח הים התיכון.

מה הדיווחים לא אומרים

אף אחד מהפרסומים אינו מציין את לוח הזמנים לאספקה, את מספר הסוללות או המיירטים, ולא מתי צפוי המערך להגיע לכשירות מבצעית. אין פירוט כיצד מתחלק הסכום הכולל בין רפאל, התעשייה האווירית ואלת"א, ואין פרטים על הטכנולוגיות שיועברו לתעשייה היוונית או על תנאי ההעברה.

בחומרים שנבחנו כאן לא הופיעה הודעה ממשרד ההגנה של יוון, ולכן הגרסה היוונית להסכם, ובכלל זה אופן המימון והשאלה אם נדרש אישור פרלמנטרי, אינה מכוסה. הדיווחים גם אינם מציינים אם מכירת ה-Drone Dome היא חלק חוזי מהתוכנית המרכזית או רכש נפרד.