ישראל ומרוקו יעלו את נציגויותיהן לדרג שגרירות

ישראל ומרוקו הסכימו לשדרג את היחסים הדיפלומטיים ביניהן, בפגישה שנערכה בניו יורק בין שר החוץ גדעון סער, שר החוץ המרוקאי נאצר בוריטה ושגריר ארצות הברית באו"ם מייק וולטס. News.co.il דיווח כי השלושה נפגשו ביום רביעי והסכימו לשדרג את היחסים הדו-צדדיים וגם לקדם את הסכמי אברהם, מערכת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למספר מדינות ערביות ומוסלמיות.

לפי ynet, סער טס לארצות הברית בלי הודעה מוקדמת במיוחד כדי לסגור את ההבנה. לפי הדיווח, דרג הנציגויות של שתי המדינות יועלה לדרג שגרירות, מספר הטיסות הישירות ביניהן יגדל, ועל הפרק גם הסכמים כלכליים חדשים. "ג'רוזלם פוסט" תיאר את התוצאה בקווים דומים, ודיווח על הסכמה לשדרג את היחסים הדיפלומטיים ולהרחיב את הטיסות, בפסגה שלדבריו נתמכה בידי ארצות הברית.

מהם הסכמי אברהם, ואיפה מרוקו נכנסת

הסכמי אברהם הם המסגרת שבה כוננה ישראל יחסים רשמיים, או חידשה אותם, עם קבוצת מדינות ערביות ומוסלמיות, בתיווך אמריקאי. מרוקו הודיעה על חידוש היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ב-2020, כפי שציין ynet, ומאז מפעילות שתי המדינות נציגויות קישור ולא שגרירויות מלאות עם שגרירים קבועים. ההבחנה הזאת היא לב ההסכמה בניו יורק: לשכת קישור היא נוכחות דיפלומטית בדרג נמוך יותר, בעוד שגרירות בראשות שגריר היא הצורה המלאה והמקובלת של ייצוג בין מדינות.

לישראל ולמרוקו יש גם מערכת יחסים שקדמה לכל הסכם רשמי. ציבור גדול בישראל מוצאו במרוקו, ומורשת יהדות מרוקו היא חלק בולט בתרבות הישראלית. זו אחת הסיבות שהקו האווירי הישיר נשא תנועה אזרחית משמעותית מאז חידוש היחסים.

למה הפגישה נערכה באו"ם

המפגש נערך בניו יורק בנוכחות שגריר ארצות הברית באו"ם, ולא באחת הבירות. שבוע הדיונים ברמה הגבוהה של העצרת הכללית של האו"ם מביא לניו יורק שרי חוץ מכל העולם, ומייצר דרך קבע פגישות דו-צדדיות שאחרת היו דורשות ביקורים רשמיים נפרדים. השתתפותו של וולטס מסמנת שוושינגטון נותרה המתווכת של מסלול הנורמליזציה, כפי שהייתה כשנחתמו ההסכמים.

משרד החוץ פרסם תצלום של שלושת הבכירים יחד, ש"ג'רוזלם פוסט" פרסם עם הדיווח, בקרדיט למשרד ובציון המשתתפים: סער, וולטס ובוריטה.

מי הם הבכירים

גדעון סער הוא שר החוץ של ישראל, האחראי בקבינט על השירות הדיפלומטי ועל מערך הנציגויות בחו"ל. נאצר בוריטה מחזיק בתיק המקביל במרוקו. מייק וולטס מייצג את ארצות הברית באו"ם, תפקיד שאחראי על הדיפלומטיה האמריקאית בארגון, ובמקרה הזה גם על מעורבות בשדרוג יחסים בין שתי מדינות אחרות.

מה ישתנה בפועל

העלאת נציגויות לדרג שגרירות פירושה בדרך כלל חילופי שגרירים מוסמכים, פעילות קונסולרית רחבה יותר וסגל קבוע גדול יותר. הגדלת מספר הטיסות הישירות, המרכיב השני שדיווח עליו ynet, משפיעה על התיירות, על נסיעות משפחתיות ועל קשרי העסקים. את ההסכמים הכלכליים תיאר ynet כנושא שעל הפרק ולא כהסכמים שנחתמו, והדיווחים לא מפרטים אילו מגזרים הם יכסו.

מה הדיווחים לא אומרים

אף אחד משלושת הדיווחים לא מציג לוח זמנים לכך שהנציגויות יהפכו רשמית לשגרירויות, ולא נוקב בשמות מי שיכהנו כשגרירים. אין בחומר נתון על מספר הטיסות הישירות הפועלות כיום בין שתי המדינות או על מספר הטיסות שיתווספו, ואין פירוט על חברות התעופה או המסלולים.

המרכיב הכלכלי נותר עמום: הדיווחים לא אומרים אילו הסכמים נדונים, באיזה שלב הם נמצאים, ואם נחתם מהם משהו. הם גם לא מתארים מה משמעותו המעשית של קידום הסכמי אברהם, ולא אם מדינה נוספת מעורבת במסלול בתמיכה אמריקאית.

שלושת הדיווחים עקביים בנוגע לתוצאה המרכזית, למשתתפים ולמקום. הם נבדלים בעיקר בהדגשה: News.co.il ממקד את הפגישה בהסכמים, ynet בכך שנסיעתו של סער לא הוכרזה מראש ובפרטי השדרוג, ו"ג'רוזלם פוסט" בתמיכה האמריקאית בפסגה. בחומר אין נוסח של הודעה משותפת מאף אחד ממשרדי החוץ, ונוסח ההבנה הרשמית לא פורסם בדיווחים עד כה.